המ, כן, טוב, וואו.
הרבה זמן לא כתבתי פה.
פשוט כי קשה לי לעשות את ההפרדה בין הבלוג הזה לבלוג השני שלי.
אבל היי, עכשיו מצאתי לי משהו חדש להתבכיין עליו בבלוג אנונימי זה.
טוב, כיוון שכל הבלוג הוא בשמות בדויים...אז....נקרא לבן אדם....המ.....לביא.
לביא זה אחד מכמה וכמה וכמה וכמה וכמה בנים שהייתי דלוקה עליהם ר-צ-ח בימי הבית ספר.
כל הפסקה תמיד הייתי יוצאת לרחבה ומסתכלת לבדוק איפה כל אחד נמצא ומה הוא עושה ועם מי הוא וכו'.
אז הוא היה אחד מהם. אחד מהפנטזיות שלא יכולות להתגשם שלי.
עכשיו הוא עובד בבית קפה שבו אני נמצאת בערך....כל החיים שלי עם חברות שלי.
שכחתי איך קראתי לחברה שלי בפוסטים הקודמים....אז סתם לצורך העניין נקרא לה.....רחל:O.
אז הלכתי עם רחל היום לקפה שלנו.
איך שהגענו ראינו אותו, הוא הסתכל עליי ואמר לי שלום :) אמרתי בחזרה והלכנו לשבת.
הוא בעיקרון הברמן, אבל הפעם הוא החליט להיות זה שמביא לנו את התפריטים.
קיצר הזמנו ממנו מה שרצינו וזה, וכל שניה, אבל ממש כל כמה דקות, הוא בא ושאל אם הכל בסדר.
ובדרך כלל לא עושים את זה.
ז"א, באים לשאול פעם..פעמיים גג...לשאול אם הכל בסדר ואם אנחנו רוצים עוד משהו.
אבל הוא ממש כל הזמן בא ושאל אם הכל בסדר, וחייך אליי וזה :)
וכשדיברתי עם רחל על הא ודא, ראיתי אותו מזווית העין[כי הוא היה מולי עם כל שאר החבר'ה שלו שעובדים שם] מסתכל עליי.
נורא התלהבתי האמת:D.
וגם רחל שמה לב לזה....
היא כל הזמן אמרה לי ללכת לשירותים ואולי על הדרך לעשות לו עיניים...או להגיד לראות מה קורה וזה.
אז הלכתי לשירותים כי באמת הייתי צריכה להשתין. ואיך שנכנסתי שמעתי אותו נכנס:O.
ואז הוא יצא...ואני אחריו. אבל לא החלפנו מילה.
מפה לשם אחרי הרבה זמן, כבר לקראת עזיבה, רחל הלכה להשתין. ולו היה יין ביד.
אז הוא הציע שם לחברים שלו שאל מי רוצה יין וזה.
ואז הוא בא אליי ושאל אותי אם אני רוצה יין. אמרתי שלא:O אז הוא חייך.
ורחל אמרה לי שאני סתומה שלא לקחתי:S.
יכול להיות....אבל נו, אני לא אוהבת יין:S. בע.
קיצ רצינו להזמין חשבון. אבל לפני שבכלל הספקנו לבקש, לביא כבר בא והביא לנו חשבון וטען כי הם סוגרים את הקופה. והוא צירף לחשבון גם 2 עוגיות קטנות:D שזה משהו שלא עשו לנו בחיים! D:
אבל לי ולרחל יש 10% הנחה שם. אז רצינו לקרוא לו כדי שיביא לנו חשבון חדש.
הוא כל הזמן יצא ונכנס....אז באיזשהו שלב קראתי לו בשם שלו:O צעקתי "לביא!" והוא לא שמע...אז שנינו צועקות "סליחה סליחה??"
ואז אחד החברים שלו שמע שקראתי לו, אז הוא אמר "לביא היא קוראת לך" P:
אז הוא בא, אמרנו לו שיש לנו ת'הנחה, הוא הביא לנו חשבון חדש וזה.
הסתבכנו קצת עם הכסף, והוא בא לראות מה קורה, אמרתי לו שקצת הסתבכנו, אז הוא חייך ואמר "קחו את הזמן!:)"
::::PPPP
ואז שילמנו, קמנו, והלכנו לספסלים. כשהלכנו הוא הסתכל עליי ואמר "ביי להתראות, תודה!:)" אז אמרתי לו ביי :)
הוא היה שם עוד קצת...ואז נזכרתי שאני צריכה להשתין שוב לפני שהם סוגרים ולא יהיה לי איפה אחר כך.
אז הלכתי שוב, ועוד פעם הסתכלנו אחד על השני, הוא היה כבר בכיוון השני כדי ללכת הביתה, אז שוב פעם הוא אמר לי "ביי לילה טוב:)", אמרתי לו בחזרה וזהו.
כשחזרתי הוא כבר לא היה :(
האמת, כמה ש...באמת אין לי מושג מה כל זה אומר,
אני עדיין לא מאמינה שהוא "שם עליי עין".
חברה שלי התחילה לעבוד שם. והיא זוכרת את זה שהייתי דלוקה עליו בבית ספר. אז היא אמרה לי שהיא התחילה לדבר איתו ולספר לו עליי ולהגיד לו כלמיני דברים טובים עליי וזה...ואמרה לי שתסדר לי איתו דיבור ס.0
יענו....לא באמת אכפת לי. רק שלא יחשוב שזה מכוון ושאני אמרתי לה לעשות את זה. כי זה ממש לא ככה.
בכל מקרה, לא יודעת.
אני בספק שמשהו יקרה.
לא, אני יודעת ששום דבר לא יקרה.
ואולי זה דווקא טוב.....כי הרי תמיד כשבן אדם רוצה אותך, ואין בינכם כ"כ דיבור....סתם כזה בקטנה...אז זה נחמד כזה.
כאילו, תמיד אתה מצפה למשהו, תמיד אתה נהנה לבוא לאותו מקום שהוא נמצא כדי לראות מה יקרה וזה.
וברגע שקורה משהו, הכל נעלם.
אין יותר את הקסם הזה....אין את הריגוש הזה, ואת הסקרנות הזאת והעיניים והאי ודאות הזאת של כן או לא או מה.....
ובכלל, תמיד אחרי שקורה משהו הכל דיי נהרס.
אז אולי עדיף ככה.
ובכלל, הבן אדם הזה היה חבר/יצא עם הבנות הכי כוסיות שקיימות במדינה הזאת.
כל אחת בלונדינית, גוף רזה חטוב פצצתי, שזופה, יפהפייה....
פתאום באה אני, שמנה, שחרחורת, מכוערת למדיי, נמוכה, לא מושכת.....
קצת דבילי ומפדח גם בשבילו וגם בשבילי אם יקרה משהו.
אין לזה עתיד, זה מה שבאמת בטוח.
אבל מה שיהיה יהיה.
זה נחמד אולי להרגיש ככה.
שכאילו אולי כן....אבל לא בטוח.
עדיף מאשר להיות בטוחים לגמרי.
כי אם אני אדע שכן בוודאות, ולא קורה שום דבר, אז זה סתם יהיה מעפן.
ואם אני אדע שלא בוודאות, זה סתם יבאס ויגרום לי להרגיש מטומטמת.
נחיה באשליות, כמו תמיד.
אבל אני מציאותית, זה לא באמת קורה.
שיהיה.