הגרון שלי גוסס.
או שכבר לא.
הוא כבר מת.
אין לי שום אפשרות לדבר.
ואם כן אז כמו סבא שלך.
כן, כן!
ההרגשה ששונאים אותי גוברת.
הרבה אנשים מסננים אותי ולא כל כך רוצים לדבר איתי.
טוב שכך.
אחרת אני ידבר אליהם כמו מסוממת שמעשנת 
עכשיו המורים לוחצים עלינו בלימודים בגלל השביתה הדפוקה הזאת והם מנסים לדחוס
חומר של שבוע לשעתיים.
לך תנסה ללמוד כשאתה מת לישון, אין לך גרון והראש שלך מתנפח למימדים של כדוה"א.
ובגלל כל זה - אין לי כל כך זמן לחברים שלי שדווקא עכשיו צריכים אותי.
אבל בכל זאת אני ישתדל להיות פה בשבילם.
שם.
אני ישתדל להיות שם בשבילם.
כנראה שלא עידכנתי הרבה זמן כי אין לי מה לעדכן חוץ מזה שאני מתגעגעת לחצי עולם...
ושאני לא מסננת במסן/אייסי אלא שאני פשוט לא שם!
ושייקח זמן עד שאני יבריא - אלא אם כן יחליטו סוף סוף לשים את המזגן בכיתה על חום ~!@#$%^&*
ממ.... פרשתי להיום.
כל מי שאני אוהבת.... יודע חח (:
המשך יום נעים [;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלכס :)