אני חושבת לעצמי איזה מטומטמת ההיתי כשההיתי קטנה יותר.
כולנו.
אנחנו מפסלים לעצמינו עולם מושלם בו הכול הולך לפי בקשתינו,
שבעצם עוד לא יצאנו לעולם האמיתי.
צפינו באנשים האלה מהטלוויזיה ורצינו להיות הם.
רצינו כסף,תהילה המון חברים ומשפחה אוהבת,רצינו להיות יפים וחכמים,יצירתיים ותמיד תמיד צודקים.
רצינו להיות מושלמים בלי ידיעה שאין כזה דבר מושלם.
וכשאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לקבל הכול רק בכינו.
ועכשיו אני יושבת וחושבת,זה לא ככה עכשיו?
אנחנו לפעמים כל כך שטחיים.
אנחנו לפעמים שוכחים מזה גבול.
מתי נבין שאי אפשר לקבל מהכול?

מי ששם לב ולמי שלא. החלפתי עיצוב.
פחות צעקני,
אני אהבתי. מה דעתכם?