לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

דרך



כינוי:  מכונית חסרת חיים

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2011

1


1 נשמע כמו התחלה מבטיחה, כאילו שיהיה המשך - 2, 3, וכו'..

למרות שזה לא משהו שאני יכולה להבטיח למישהו - המשך, לא לעצמי ולא לאף אחד אחר. אני לא ידועה בתור אחת שמסיימת דברים או עקבית במיוחד, לרוב שינוי אחד בסדר הרגיל שלי יגרום להפסקה טוטאלית של אותו המעשה, כאילו אם השגרה שלי נהרסת ע"י משהו אחד אין יותר שגרה והכל נכנס למין מערבולת מוזרה כזאת שכשאני יוצאת ממנה נאבד לי החשק לעשות את הדבר ההוא.

כן אני מוזרה, וכן אני מודה ואני יודעת שאני מוזרה - אומרים לי את זה הרבה. ספק צחוק בין חברים ספק אמת.

אבל אני לא לא אוהבת את העובדה הזאת, כיוון שנורמאלי זה משעמם והגיוני וצפוי.


בצורה מאוד כללית אין לי צורך לספר על עצמי, כי זה היומן שלי ויש לי ניסיון בבלוגים אבל לא יומנים (שוב חוסר התמדה, שגרה וזה..) אבל העובדה שפתחתי את הבלוג הזה בתור אנונימית, לא אומרת שזה קריאה לתשומת לב ועזרה ובולשיט מהסוג הזה, אני פשוט המון זמן על המחשב אז למה לא לכתוב יומן במחשב פשוט? ותכלס קל יותר ופחות צפוי שיקשרו בלוג אחד מכל הבלוגים הקיימים אלי מאשר אם ימצאו יומן בחדר שלי או על המחשב, לכן הגיון פשוט יצביע על היתרון הזה של ישראבלוג :)

אבל תכלס, אני בת 18 יודעת לאן אני מתגייסת, למרות שיקח המון זמן עד הגיוס, צולעת את דרכי לסיום י"ב ולפעמים מאושרת.


אני חושבת שלכל אדם יש הפרעות מסוג מסוים, אף אחד לא שפוי לחלוטין - כי אנשים שפויים לחלוטין בסוף ישתגעו באמת וחזק.

אני לפעמים קנאית, לאו דווקא בזוגיות - בין חברות לדוגמא, זה מציק קצת..

אני חושבת שאני שמה לעצמי רגליים בכל הקשר של החיים שלי, התנהלות, ארגון, חברים, זוגיות - קיצר אני עצמי לא רוצה שאני אהיה מאושרת, תהרגו אותי וזהו.

בנוסף הדברים הרגילים - קשה לי להרפות, להרגיש תחושת ביטחון, לבטוח באנשים בעיקר - פשוט כי אכזבו אותי יותר מדי בשנותי המעטות ולמדתי את הלקח שלי.


כל פעם אני מבינה שאסור לי לבטוח באנשים, אבל היום באמת הבנתי את זה. אני לא מפסיקה לראות איך אני אומרת משהו לחברה שלי וזה פשוט מגיעה לאחת אחרת, ואלו דברים רגישית שבסופו של דבר גורמים או תורמים לריבים.. אני כל פעם מחדש נופלת לאותה הטעות המחשבתית הבסיסית שלנו - למצוא חברים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם באמת, מישהו לחלוק איתו דברים שפשוט אי אפשר להגיד לאמא או לאחות, אותה המישהי שבגיל שלך ורואה את הדברים באותה הזוית. עד שאני חושבת שמצאתי אותה - היא סוטרת לי בפנים כאילו ביקשתי ממנה ואני נפגעת שוב.

בחיי שאנחנו מתוכנתים להיפגע. מהכל! מחברים, מבן הזוג, מהמשפחה, מהעבודה, מהלימודים, כל חיינו אנחנו חוטפים סתירות שמפילות אותנו לרצפה ומזכירות לנו שאם ברצוננו לשרוד אנחנו צריכים להשאיר לעצמנו דברים וללמוד לסנן - הכל מסננים. גורם לך לחשוב שכלום לא טהור יותר, שאין דבר כזה חבר בלי אינטרסים.

כשהייתי קטנה תמיד חשבתי שחברים זה האידיאל הזה שמאוד קשה להגיע לרמה שהוא יעשה הכל בשבילך אבל כשמגיעים - אנחנו חברים הכי טובים לעד!, ולאט לאט ובעזרת אמא שלי גיליתי לצערי שאין דבר כזה "חברות מושלמת" כי אנחנו בני אדם, ולבן אדם שרע יהיה קשה לשמוח לטובת חברו, או אם זה הקנאה שמטרפת את דעתו, או אינטרסים אנוכיים שהורסים הכל ואוכלים את ההרגשה ואת התוצאות לטובת מניעים מגעילים.

קשה לעכל את זה שגם כשאנחנו ביחד ומוקפים ע"י המון אנשים - מוכרים ולא מוכרים, חברים ופחות , ואנחנו תמיד היינו ותמיד נשאר לבד המחשבות שלנו נשארות אצלנו ורק בערך 40% מהם אנחנו משתפים, וגם אז אחרי סינון קפדני ומחשבה על האם הוא יספר או האם זה יפגע בי אחר כך.

כמובן שאין ביכולתי לבקר אנשים כל כך, הרי גם אני אחת מהם - מהכלל. וכמה שאני חושבת על עצמי שאני נותנת המון, אולי חלק מזה גם לא ממניעים טהורים כמו שאני חושבת שהם בזמנו.

הנסיונות שלי עם בנות בתור חברות לא נוחלות הצלחה מטורפת, אמנם יש לי די הרבה כאלו. אולי הבלוג הזה יהפוך להיות המישהו הזה שאני מספרת לו הכל, כי אולי ורק אולי - בלוגים לא יבגדו בי.

נכתב על ידי מכונית חסרת חיים , 18/5/2011 04:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למכונית חסרת חיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מכונית חסרת חיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)