לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים שלי..



Avatarכינוי:  .O.M

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2007

לברוח, להתנתק..


בא לי לברוח מפה, להתנתק לגמרי מהכל. אין לי כח לכלום יותר..

לא יודעת מה אני מרגישה, מה אני רוצה..

אבל אני יודעת, שאני לא מרגישה כמו פעם. אני מרגישה ריקנות. אדישות. לא אותה אהבה חזקה, לא אותו רצון להיות ביחד, להשתעשע, להשתגע, לעשות שטויות, לחלוק, לא אותה דאגה, לא אותה אהבה.

רק געגוע לכל זה.

כן, הזמן אכן עושה את שלו. אז איך פתאום נזכרת להגיד את כל זה? שאתה רוצה, ומתגעגע.

למה זה בכלל היה צריך להגיע למצב הזה?

למה? איך? מה קרה פתאום שנזכרתם להגיד לי את כל החרא הזה?

גורל? דיי זה לא יכול להיות. היינו כמו יד וכפפה התואמת לה."תמיד נראיתם לי כמו שני חלקים שלמים של שלם אחד עוד יותר גדול. "

אז איך כל זה קרה??

נכון, הזמן עבר... 5 חודשים עברו.

אבל זה עדיין לא יכול להיות..

 

אני רוצה ולא רוצה.

בעיקר לא יודעת.

 

אני מיואשת.

נכתב על ידי .O.M , 12/12/2007 21:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג חנוכה והאור שהוא מביא איתו


שלום לכולם!

אז היום ערב חג. חג חנוכה. הדלקת נר חנוכה ראשון. איזה כייף. חנוכה זה אחד החגים שאני הכי אוהבת. ולמה? כי הוא מלא אור ואהבה וכייף. והנה סיפור מתאים לחג שיראה לכם עד כמה האור חשוב:

 

פעם היה אב שהיו לו שלושה בנים. האב הגיע לגיל שעליו להוריש לאחד מבניו את השדה שלו. הוא אמר לבנים: "מי שימלא את החדר הזה עד אפס מקום יקבל את השטח."

הבנים חשבו מה לעשות. והגיעו להחלטה: הבן הראשון מילא את כל החדר בבלונים. פשוט פיצץ את החדר בבלונים. האבא הגיע, הכניס יד לחדר, ואמר לבנו: "הנה תראה יש מקום ליד שלי, זה לא מספיק בשביל לקבל את השטח."

הגיע תורו של הבן השני. הבן השני מילא את כל החדר בצמר גפן, כמעט עד אפס מקום. האב הגיע הכניס את האצבע שלו ואמר לבנו: "הנה יש מקום לאצבע שלי, גם זה לא מספיק לך כדי לקבל את השטח, לא הצלחת במשימה."

התור של הבן השלישי הגיע. הבן השלישי והאחרון הדליק נר, נר קטן והעמיד אותו במרכז החדר, כאשר החדר חשוך כולו. בין רגע החדר התמלא באור גדול. האב הגיע, ונוכח לראות כי החדר מלא באור וכל דבר שהכניס אפילו את ידו הפריע לאור. החדר היה מלא כולו באור. אור גדול. וכמובן, שהבן זכה בירושה.

 

זה אחד הסיפורים שמראים כמה האור חשוב. לא משנה מה קורה בחיינו. מאבדים מישהו, נעלבים ממישהו, נפגעים, או סתם טיפשותם או חוסר התאקט של האנשים שמראים את זה. האור, החום, האהבה, זה מה שחשוב. כל עוד יש לך את האור הזה בלב ובנשמה שומדבר לא יוכל לקחת לך את האור הזה. אור שאחד מדליק, מדליק את העולם כולו, את כל מי שסביבו. אף אחד לא יוכל לקחת את האור הזה, שמחת החיים ואהבה.

תאהבו, תשמחו, תאירו את הסובבים אתכם, ושומדבר לא יוכל להיות רע. האור ואהבה והשמחה מוחקים את כל העצב והמצרוח הרע.

 

אז שיהיה לכם חג שמח ומלא אור,

אוהבת 3>

 



נכתב על ידי .O.M , 4/12/2007 15:29  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





503

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.O.M אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .O.M ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)