אין צ'אנס שאני מצליחה ללמוד להיסטוריה עם רמת הריכוז- והעצבנות הנוכחיות.
אז הנה:
דבר ראשון מה לעזאזל הולך עם יוליה?! שתחליט כבר, אחרי מה שהיא כתבה לי במסנג'ר התנתקתי, איך לעזאזל היא יכולה להתנהג כאילו כלום לא קרה? בואו נעמיד פנים שהכל נשאר אותו דבר אחרי ששברנו אותו- חכם, אני לא הולכת להתחנן נמאס לי מחברות "הכי טובות" שגורמות רק לדרמות- ובכנות נחמד לי שהחיים שלי סובבים סביבי כרגע-זו בקשה כל כך גדולה לא להיות מרוכז רק בבעיות של אחרים?
ובמחשבים שוב שיחררו אותי אחרונה, אבל מיטב ואביב היו נחמדים ונשארו עד מאוחר יחסית- אני לא בטוחה שבשבילי אבל זה עדיין היה נחמד מצידם.
ובסוף, עודד ותומר ואמיר נורא נחמדים- אני חושבת שזה פשוט נחמדות טהורה- אבל אורי מחרפן אותי הוא התחיל לדבר איתי במסנג'ר בימים האחרונים וגם שאל אותי מה היה שלומי כהשהייתי חולה (בלי שסיפרתי לו), אבל עדיין יש אותה תחושה מחרפנת שאני מעצבנת אותו כל הזמן (וזה די בלתי אפשרי להיות ליד אדם שיוצר לך תחושה כזאתי), אני מרגישה שהוא סתם מנסה לתקשר דרך יוליה.
ועוד עם המזל שלי- והעקביות שלו בסו שניהם יצאו יחד *גלגול עיניים*.
טוב עכשיו לקטעים הכן נחמדים של היום:
-חמוטל הוכיחה בעזרת אינדוקציה מתמטית שבגלל שאמיר ג'ינג'י כל הכיתה ג'ינג'ית (אני יודעת אמיר לא ג'ינג'י, אבל מה לעשות שאין ג'ינג'ים בכיתה)
-אחרי אורי היום (בימי חמישי בשבע נפגשים אצלו אנשים), פגשתי באוטובוס בפוקס את דןדן ומור, שזה היה מאוד נחמד.
הערה אחרונה:
בשיעורי מתמטיקה אצלנו אפשר לדעת הרבה על מה קורה בקשרים בין האנשים לפי שינויי מקום... ומסתבר שכנראה יש סיבה.
קיצר, אני צריכה להחליף חלקת נדל"ן במתמטיקה אם לא בא לי להתמודד עם העמדות פנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: