יש את הרגעים האלה

שקורים בדרך כלל במוצ"שים

שהלב מרגיש בפנים שמשהו רע עומד לקרות

וכל כולי מכוונת לזה ומתכוננת 

וכמו נבואה שמגשימה את עצמה

כל הגוף מתכווץ פנימה 

וחום מתפשט בכל הגוף

חום של זעם ועצבים

ולא נותר שום מנוס 

וגם אם זאת הייתה סתם תחושה

זה קורה.

נמאס לי מזה. ונמאס לי שתמיד אני מלקה את עצמי.

וגורמת למצפון לפעול שעות נוספות.

ואוכלת את עצמי מבפנים.

לא מגיע לי. ולא מגיע לסביבה הקרובה שלי.

חייבת לעבוד על עצמי בהילוך הרבה יותר מהיר.