13 שנים לאחר הרצח המתועב היום בחרתי להביא "פוסט "מאת קובי אוז שפורסם ב THEMARKER לזכור תמיד ולא לשכוח
כשאמרו שרבין נרצח חשבתי שזאת מתיחה מסרט ישן. כשאמרו לי שהרוצח צעק "סרק", חליתי במחלה חד פעמית, שפעת רצח רבין. כך בפיג`מת חוליי נולד השיר "סתם". תמיד הייתה לי אלרגיה לסרטי מתיחות, לא הבנתי מה מצחיק בזה שמשקרים למישהו בפנים, או מפילים אותו בפח ואח"כ מביאים לו צ`פחה בנוסח יהודה ברקן. מה כולם צוחקים? מה מצחיק במישהו שהוכשל? בעיני זה היה סחבקיות ישראלית מהסוג הדוחה. כל מיני אורי זוהריות בוטה וחצופה, משהו שוביניסטי, תוקפניסטי, גונב אבטיחים פלמחיסטי, מגעיליסטי, משהו חסר רסן המשרלל את התמימות עד שיתגנב קלון. מאוד רציתי להשתייך למחנה הישראלי הגועה בצחוק כל פעם שמושון מעולל תעלול אך כל פעם שמישהו היה נמתח אני הייתי מתכווץ, תמיד הרגשתי עוינות פנימית לרוב המותחים אך מלבד דנוטה החסודה שמצאה מקום של כבוד בליבי בלילות פחדתי מכולם.שנים אח"כ כשנאלצתי לבשר לקהל במועדון ברחובות שרבין נרצח וההופעה של טיפקס מבוטלת, הייתי בטוח שזו מתיחה, זה נראה לי כהמשך אכזרי למהתלות המצלמה הנסתרת. שמעתי ברדיו של הוואן על הרצח, הקהל כבר ישב במועדון וחיכה להופעה והבנתי שעלי מוטלת המשימה להודיע על ביטול, ובכל רגע האמנתי שייצא יגאל שילון מאחורי וילון ויגיד לי שזאת מתיחה, שזה היה סתם.זה כידוע לא קרה. והסיפור על כך שהרוצח צעק "סרק" בזמן שהוא ירה כדורים אמיתיים בראש הממשלה, השלים לי קו דמיוני שהתחיל ממתיחות "סתם" בשביל הצחוקים ונגמר ביריות "סרק" בשביל ההרג. כל הקוקטיל הקטלני בין הופעות, מתיחות ורציחות עשה אותי חולה בשפעת רצח רבין, היה לי חום והרגשתי רע רע רע, כל כך רע שהתחלתי להזות שיר ושמו "סתם". את השיר הקלטתי באולפני הביתי בעודי לבוש בפיג`מת חוליי. הרגשתי שעלי להרחיק את השיר מהאבל הלאומי והכחשתי כל קשר בינו לבין לרצח רבין, די נגעלתי מכל האומנים שחתכו קופונים מוסיקליים מהטראומה הלאומית שלנו והחלטתי לא להשתתף בפסטיבל הנרות והדמעות באותה שנה. חיכיתי כמה שנים ורק אז העזתי לשיר את השיר הזה בעצרת לזכר רבין בכיכר.
סתם / קובי אוז
מרוב דמעות הראיה מתערפלת
מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת
מרוב נרות לא רואים כמה אופל
מרוב פתקים לא רואים את הכותל
מרוב שירים לא שומעים את הקול
מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול
מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע
מרוב עשיריות לא רואים את התשע
סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
מרוב ציניות כבר אין רגשות
מרוב הפוכות כבר נגמרו הישרות
מרוב ארטיסטיות כבר אין שום צורה
מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה
מרוב גשרים לא רואים מעבר
מרוב סיפורים לא יודעים מה עבר
מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה
מרוב דרכים לא רואים מטרה פה
סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
מרוב משפטים לא שומעים את המסר
מרוב טיפולים לא רואים את השבר
מרוב גבולות לא רואים את הגדר
מרוב ידידות לא נותר לי אף חבר
מרוב צדק לא רואים את החוק
מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק
מרוב כבאים שכחנו מה בוער
מרוב הסוואה שכחנו להסתתר
סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
מרוב התחלות לא יודעים מה נגמר
מרוב הספדים שוכחים מה נשאר
מרוב פיצוי לא נמלא את החסר
מרוב פרחים לא רואים את הקבר
מרוב חמוץ לא יודעים מה מתוק
מרוב בכי אין לנו כבר צחוק
מרוב מציאות אנחנו בסרט
מרוב רעש אין לנו שקט