לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אנא-פוליס, אנא ערף...יום אחרי


החלטתי לפרסם בלוג ,יומן רשת ,שיכיל :תמונות וסרטונים עבדות מחקר וחיבורים בביאורים והערות ,כמה מילים על עצמי ,אני חוזר בתשובה ," ברסלב" ,מגלה דרך חדשה אחרת ומענינת ,מקווה שתהנו מקריאתכם..... דויד מנחם דלויה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

בוריקה בדחייה ראייבה ועסיסית"...


"כל הרוצה עצה יקח בוריקה עם ביצה

 ובשביל הנשמה יקח תפוח אדמה"

"ולמי שמאוהב יקח מעורב"...

 תודה לכל המשתתפים:

 למשפחת ברגיג אירית,יאנקו ,סוקי,

מורדי סעדון, בנדה,שמעון חפוטה, יוסף פדידה,ואביבה

לצפיה בסרטון הקלק/י על התמונה הבאה.

 

נכתב על ידי דויד-מנחם דלויה , 30/11/2008 08:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"האח הגדול" התוכנית והשלכותיה...


 דעה אישית וביקורות נוספות...                                

לתוכנית יש מגנטיות לא ברורה המצליחה להתל בתרבות הצפיה והריטינג וזאת "עובדה " וקשה לי עם הרמה הזולה ועוד יותר מדאיג התוכנית חילחלה וחדרה לכל בית,וכולם מתעסקים במציצנות ותרבות דביקה ומאוסה . ושאני אומר :"השלכות" אני מתכוון לדוגמא תושב אור עקיבא בן 36 נהג להגיע לבתיהם של ארבעה משכניו ולהטעין בהם פנס תאורת חירום. אחרי כמה ימים התברר כי על פי החשד הוא למעשה הסתיר בפנים מצלמות, באמצעותן הציץ לשכניו. החשוד, בן 36, נהג להגיע תכופות לבתים של שכניו כשבכל פעם ביקש להניח מנורת חירום בשביל להטעין אותה. אחרי שהדבר חזר על עצמו יותר מדי פעמים, החל הדבר לעורר את חשדו של אחד השכנים. אותו השכן החליט לפרק את הפנס, ואז חשף את הסוד - בתוך הפנס הוסתרה מצלמה אלחוטית. "החשוד קשר עצמו למעשים וקיים חשד שביצע דברים דומים גם לשכנים נוספים, וזאת לשם המציצנות", אמרו במשטרה. "המצלמה שהוא התקין שידרה לפי החשד ישירות לביתו". היום השופטים אולי יפתחו "סימפטיה "לתרבות המציצנות וידונו את המיקרה בויתור ובסלחנות יטענו שהחשוד הוא בכלל לא עברין מין ... מאחר שאפילו במדיה יש תוכנית "האח הגדול" ובספק אם הפרקליטות תטען ותסתפק אולי ב"עבודות שירות" ...

 מצורף

 הבלוג של אלי צידון

 תכנית הריאליטי "האח הגדול" הפכה לתכנית הפוגעת ומשפילה ציבור שלם בישראל.הציטוטים המובאים בשם האב בובליל יוסף והבת שלו עינב – מהווים הסתה לגזענות, לפי חוק העונשין סעיף 144 ב` "פרסום דבר במטרה להסית לרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה עוינות או אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי - אתני."בנוסף, מהווים הדברים לשון הרע, על פי חוק לשון הרע סעיף 1:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גיזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."

בלוג זה יביע את שאט הנפש שלו משידור דברים פוגעים בציבור שלם.

בלוג זה מבקש להביא את קולו בפני האחראים על הטלויזיה בישראל.

על חברת קשת, המפיק אלעד קופרמן, ובני משפחת בובליל וכל מי שמתלהם בטוקבקים באינטרנט - לקחת לתשומת ליבם כי הם עלולים להיתבע לדין בידי אזרחים שמרגישים עצמם נפגעים.

כמו כן, על הנ"ל לדעת כי עבירת לשון הרע מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר.

כל האחראים על הבזיון הזה יכולים עדיין לעצור אותו בעודו באיבו, ולמנוע שינאה ומלחמת אחים בישראל.

מצורפת

כתבה קטנה ומדליקה              

   "שומרים על האח הגדול

עניינים שברוח ובבשר

למען תרבות צריך לפעמים להתגייס. האח הגדול איבד את מעמדו. הסמל האולטימטיבי שטבע ג’ורג’ אורוול מאבד את מקומו לטובת תכנית טלוויזיה. ועוד כזו מהסוג הנלוז ביותר. (ונניח לרגע בצד את חיבתי הסמויה לטראש טהור שכזה).

כן, מדובר רק בגוגל. אבל גוגל הוא כרגע בבואה של מאגר הידע האנושי. ואנחנו רוצים שגוגל ידבר על האח הגדול המשמעותי. זה שאומר משהו על חיינו. לא על האח הגדול שקשת מנסה לדחוף לנו לחור האחוריים.

וכך לאט לאט, עוד פוסט ועוד פוסט, רשת של קשרים וקישורים מחזירה את האח הגדול לתודעה הקולקטיבית שלנו. כל פוסט כזה הוא עוד סינפסה שחזרה למוטב. המוח המשותף מתקומם, מתעשת, מסדר מחדש את המערך האסוציאטיבי, פורם קשרים ורוקם אחרים במקומם. מלמד את עצמו שוב מיהו האח הגדול.

תודה לשחר על היוזמה.

 

נכתב על ידי דויד-מנחם דלויה , 20/11/2008 05:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



13 שנים לרצח יצחק רבין


13 שנים לאחר הרצח המתועב היום בחרתי להביא "פוסט "מאת קובי אוז שפורסם ב THEMARKER לזכור תמיד ולא לשכוח
 מאת קובי אוז
כשאמרו שרבין נרצח חשבתי שזאת מתיחה מסרט ישן. כשאמרו לי שהרוצח צעק "סרק", חליתי במחלה חד פעמית, שפעת רצח רבין. כך בפיג`מת חוליי נולד השיר "סתם". תמיד הייתה לי אלרגיה לסרטי מתיחות, לא הבנתי מה מצחיק בזה שמשקרים למישהו בפנים, או מפילים אותו בפח ואח"כ מביאים לו צ`פחה בנוסח יהודה ברקן. מה כולם צוחקים? מה מצחיק במישהו שהוכשל? בעיני זה היה סחבקיות ישראלית מהסוג הדוחה. כל מיני אורי זוהריות בוטה וחצופה, משהו שוביניסטי, תוקפניסטי, גונב אבטיחים פלמחיסטי, מגעיליסטי, משהו חסר רסן המשרלל את התמימות עד שיתגנב קלון. מאוד רציתי להשתייך למחנה הישראלי הגועה בצחוק כל פעם שמושון מעולל תעלול אך כל פעם שמישהו היה נמתח אני הייתי מתכווץ, תמיד הרגשתי עוינות פנימית לרוב המותחים אך מלבד דנוטה החסודה שמצאה מקום של כבוד בליבי בלילות פחדתי מכולם.שנים אח"כ כשנאלצתי לבשר לקהל במועדון ברחובות שרבין נרצח וההופעה של טיפקס מבוטלת, הייתי בטוח שזו מתיחה, זה נראה לי כהמשך אכזרי למהתלות המצלמה הנסתרת. שמעתי ברדיו של הוואן על הרצח, הקהל כבר ישב במועדון וחיכה להופעה והבנתי שעלי מוטלת המשימה להודיע על ביטול, ובכל רגע האמנתי שייצא יגאל שילון מאחורי וילון ויגיד לי שזאת מתיחה, שזה היה סתם.זה כידוע לא קרה. והסיפור על כך שהרוצח צעק "סרק" בזמן שהוא ירה כדורים אמיתיים בראש הממשלה, השלים לי קו דמיוני שהתחיל ממתיחות "סתם" בשביל הצחוקים ונגמר ביריות "סרק" בשביל ההרג. כל הקוקטיל הקטלני בין הופעות, מתיחות ורציחות עשה אותי חולה בשפעת רצח רבין, היה לי חום והרגשתי רע רע רע, כל כך רע שהתחלתי להזות שיר ושמו "סתם". את השיר הקלטתי באולפני הביתי בעודי לבוש בפיג`מת חוליי. הרגשתי שעלי להרחיק את השיר מהאבל הלאומי והכחשתי כל קשר בינו לבין לרצח רבין, די נגעלתי מכל האומנים שחתכו קופונים מוסיקליים מהטראומה הלאומית שלנו והחלטתי לא להשתתף בפסטיבל הנרות והדמעות באותה שנה. חיכיתי כמה שנים ורק אז העזתי לשיר את השיר הזה בעצרת לזכר רבין בכיכר.
 
סתם / קובי אוז
 מרוב דמעות הראיה מתערפלת
מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת
מרוב נרות לא רואים כמה אופל
מרוב פתקים לא רואים את הכותל
מרוב שירים לא שומעים את הקול
מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול
מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע
מרוב עשיריות לא רואים את התשע
 סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
 סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
 מרוב ציניות כבר אין רגשות
מרוב הפוכות כבר נגמרו הישרות
 מרוב ארטיסטיות כבר אין שום צורה
 מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה
 מרוב גשרים לא רואים מעבר
מרוב סיפורים לא יודעים מה עבר
 מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה
 מרוב דרכים לא רואים מטרה פה
 סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
 מרוב משפטים לא שומעים את המסר
מרוב טיפולים לא רואים את השבר
 מרוב גבולות לא רואים את הגדר
מרוב ידידות לא נותר לי אף חבר
מרוב צדק לא רואים את החוק
 מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק
מרוב כבאים שכחנו מה בוער
מרוב הסוואה שכחנו להסתתר
סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון
 מרוב התחלות לא יודעים מה נגמר
 מרוב הספדים שוכחים מה נשאר
 מרוב פיצוי לא נמלא את החסר
 מרוב פרחים לא רואים את הקבר
 מרוב חמוץ לא יודעים מה מתוק
 מרוב בכי אין לנו כבר צחוק
מרוב מציאות אנחנו בסרט
מרוב רעש אין לנו שקט
 
נכתב על ידי דויד-מנחם דלויה , 5/11/2008 01:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דויד-מנחם דלויה ב-5/11/2008 04:01
 





Avatarכינוי:  דויד-מנחם דלויה

בן: 59

ICQ: 479859505 

תמונה




2,131
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדויד-מנחם דלויה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דויד-מנחם דלויה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)