אנא-פוליס, אנא ערף...יום אחרי

גלשן אוויר הוא כלי תעופה קל שאינו ממונע ומסוגל לשאת אדם אחד או שניים. העוסקים בספורט נולדו עם מבט מעלה לעבר הציפורים. הטיסה בגלשן היא הקרובה ביותר למעוף הציפור. הגלשן מורכב מספר צינורות אלומיניום תעופתי בטכנולוגיה מתקדמת, מפרש העשוי דקרון או מאילר ומשקלו נע בין 25 ל 36 ק"ג. מוטת הכנף של גלשן ממוצע היא כ 10 מטרים ושטח המפרש הוא כ 14 מ"ר. טווח המהירויות הוא 28 עד 120 קמ"ש כאשר המהירות הממוצעת בטיסה היא כ 40 קמ"ש הגלישות הראשונות בקורס הן המרגשות ביותר כאשר לראשונה החניך נדרש להמריא לבדו מפסגת הר בגובה 400 מטר. עם הזמן והנסיון נעלם הפחד והגולש לומד לבטוח בגלשן ובעצמו, מפתח את החושים והראייה המרחבית ומשפר את השגיו. הסכנות הקיימות נובעות מהמראה ברוחות חזקות או צדדיות, שיקולי טיסה מוטעים וטכניקות לא נכונות רוב הפעילות מתבצעת בצפון הארץ: בקייץ בעיקר בתבור, זכרון יעקב ומבוא חמה, ובחורף בגלבוע, שרונה, יבניאל והמוחרקה לאחר ההמראה הגולש מחפש זרמי אוויר עולים הנקראים תרמיקות, וברגע שמצא תרמיקה יסתובב בתוכה ויצבור גובה במהירות אנכית ממוצעת של 3 מטרים בשנייה. זוהי השיטה היעילה ביותר לצבירת גובה, כאשר השיא הישראלי עומד על 4600 מטרים. ניתן לטוס גם באיזור מישור החוף שם צבירת הגובה נעשית ע"י טיסה לאורך הרכס תוך שימוש ברוח הפוגעת ברכס ופונה כלפי מעלה. בשיטה זו ניתן לצבור עד כ 300 מטרים איזה ציוד נדרש