הצד האחר

ישנן דוגמאות אין ספור למה כל כך קל לאבד תקווה במין האנושי, במיוחד במדינה שלנו... באמת. מאוד מאוד קל. 

היא גורמת לי לאבד תקווה במין האנושי בגלל כל הסיפורים שלה... בגלל שבאמת דברים לא הולכים טוב, בגלל שכולם כל כך משלים אותה וכל כך נותנים תקוות שווא.

איך עכשיו אני יכולה לסמוך על זה שאתה לא משלה אותי? שאתה לא גורם לי להתרגשות הזו של ההתחלה שעוד לפני שמשהו בכלל התחיל? לזרמים האלו שיוצאים מהלב ונשלחים בחוזקה וללא שום שליטה לכל מקום אחר בגוף, לבטן, לידיים עד לאצבעות, לרגליים, לראש....

איך אני יכולה לדעת שזה הולך לאנשהו ואתה לא סתם פלרטטן מגעיל כמו כולם שרק רוצה דבר אחד? איך מזהים חראות? למה אין גלאי שמראה מי אמיתי ומי סתם שחקן???

אני אוהבת את פרץ הכתיבה הזה שנהיה בי פתאום. טוב לא פתאום... פשוט כשחרא