האמת העירומה של הגרה, שבשום מקום לא גרה

אני הגרה

בשום מקום לא גרה

משאירה את מִכְוָות שפתותיי

 על אברי הגברים

אני הגרה

לבדי עם הגיטרה

 משליכה אחרי רסיסי

לבבות שבורים

הו הגר ישבת שם על הבר

ושתית כי העולם הפך לך מנוכר

אני רואה אותך יוצאת עם איזה זר

 רק רוצה שכל זה ייגמר לי כבר

אל החוף יורדת מניחה את ראשי על החול

מתכסה בשמיכת כוכבים

ולפני שהשחר עולה ואור ראשון מכבה את הכל

בדמעות בוערות מקנאה מציצה בזוגות אוהבים

כל לילה עולה לשמים

רק כדי ליפול ספוגת כאבים

ושורף לי בעיניים

אני רק רוצה לצלול לשמים שלווים