לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

In The Eye of The Storm


"לך אל הנמלה, עצל! הוריה לא בבית נצל"

Avatarכינוי: 

בן: 30

ICQ: 491712310 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

תעודות!!!


טוב, עברה לה מחצית. די מהר, ודי בכיף. התעודה יצאה לי יותר טובה ממש שציפית! זהבה לא הכשילה אותי, ובספורט שיפרתי ב-10 נקודות משנה שעברה!

מטרות למצחית הבאה- לשון- 70=>90-95, התנגות- טובה=>למופת.

בהצלחה לכולם!

 

התעודה שלי:

אנגלית-100

אזרחות-100

פיסיקה-100

היסטוריה-100

מתמטיקה-95

ביולוגיה-95

ספורט-80

לשון-70

 

ממוצע:93

 


עריכה-  29.01.09, 21:12

לפעמים, מה שצריך זה את המילה הנוכנה, בזמן הנכון, זה הכול.

 

 We live and we learn to take
One step at a time
There's no need to rush
It's like learning to fly
Or falling in love
It's gonna happen and it's
Supposed to happen that we
Find the reasons why
One step at a time

 

תודה לנועה, דנה ונעמי 3>

 

פוסט מס' 84

  

:)

נכתב על ידי , 29/1/2009 13:45  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמירם ב-31/1/2009 08:57
 



אופטימי יותר


יש הרגשה של שינוי באוויר.

בהצלחה לכולם בתעודות!

 

תודה רבה לנועה היקרה (ואם אתם שאולים, לא , לא נועה מהכיתה) שממש עזרה לי בתקופה מבולבלת זו!

אוהב אותך נועה!

נכתב על ידי , 27/1/2009 09:44  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמירם ב-31/1/2009 09:02
 



העולם מתהפך


אני יושב בחדר, והעולם דולק סביבי.

אני מרגיש, חש, שומע את כולם בתוך עצמם.

אבל בעצם, ההרגשה היא טפלה, קרה, חסרת משמעות.

לעולם החיצון אין קשר לעולם הפנימי, והמעבר הדק ביניהם שרוי בתוהו ובוהו.

לא מבין מה עובר, מה ניהיה , מה משתנה.

ריק.

מרגיש חסר משמעות.

אם בטרם הגיע הזמן ללכת, אלך, אף אחד לא ירגיש בכך.

מנסה לרדוף אחרי חומריות, מה שבאמת עושה לי טוב. אבל רק ליום יומיים.

התקופה בין "הטוב הזה" מוצפת ברגעי מתח, ציפייה לדבר, אבל עד כמה חשוב הוא - הדבר?

ריק.

כמה אפשר לרדוף אחרי כסף? ועוד כסף?

אני מסתכל על עצמי, ועוצם את עיני.

משפט שלמרעית עין לא הגיוני, אך בעצם הוא אומר, שלמרות שאני נגעל מאותה הדמות שאני רואה,

אני בוחר להמשיך לעצום את עיני ולהתקדם למטרה.

ריק.

מצבי הרוח שלי הם קיצוניים, בצורה מטרידה.

ואני פשוט לא מצליח לדבר, להוציא מילה.

למרות שאני יודע שזה לא יעזור.

אף אחד לא יכול לעזור לי.

היום ששמעתי אותה. הלב והראש התנפצו לרסיסים. קטנים קטנים

ואז ששמעתי אותו. הרגשתי שאין טעם שמילים אלו תצנה לי מין הפה.

חבל

מבולבל. המחשבות לא עוזבות.

וכל הזמן זו אותה תחושה
אני לא יכול לישון בלעדייך.
למה באת, למה הגעת
היה כל כך רגוע כאן לפנייך.
והדמעות שאני בוכה
לא מכאב, לא משמחה ולא עצב
רק מזכירות לי את העובדה
שאני חי בעצם.

הרגשה משונה
כמו לפני נפילה
זה הלב שנכנע, אה אה.
על כל הטוב ולרע
אין להיות חלש
אוהב אותה

ואלה הסודות של חיי
אתם לא תגלו לעולם
כל עוד אכסה את פניי
איש לא יראה
את השריטות
המתחבאות מתחת לסודות.

 

 

 

נכתב על ידי , 21/1/2009 18:56  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניאלוש3> ב-29/1/2009 16:58
 



לדף הבא
דפים:  

4,601
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעמירם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עמירם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)