מתי אנחנו אוהבים את ההורים ומתי לא?

חשבתם פעם על הנושא הזה?

אני חשבתי.

תמיד אנחנו אוהבים אותם, הם ההורים ואנחנו אוהבים אותם עמוק עמוק בפנים תמיד.

נכון שישנם רגעים שאנחנו קצת כועסים ומשחררים המון ת'משפט "שונא אותו!"/"שונא אותה!" אבל זה עדיין קיים בפנים.

אז מה (בעיקר) גורם לנו - הנערים או שאפשר להגיד 'התינוקות' של אמא ואבא - לאהוב את ההורים?

כסף –  ברגע שאנחנו מקבלים 'בוכטא' נחמדה של שטרות זה תמיד משמח אותנו ופתאום אנחנו מחבקים ומנשקים את ההורים.

והנושא הזה מאוד רגיש...

כי כל עוד אנחנו מקבלים כסף אנחנו ממשיכים לשמוח.

אבל ברגע שה-'ברז' נסגר, אנחנו מתחילים להיות עצבניים ולהטיח האשמות ולשחרר לאוויר העולם את הביטויים "כוסעמק" / "קמצן חרא" / "מה הבעיה שלה לתת לי כמה שקלים?".

אין לי כח להמשיך ת'פוסט אז...תסתפקו בזה.

\

התחלתי לעבוד מתחת לבית שלי לפני שבוע במקום עם בשרים על האש/נקניקים בבגטים וטוסט נקניק - אחלה עבודה.

\

\

“לא טוב להתחבר עם אנשים בזמן קצר.. זה תמיד נגמר בבום” – בדבר אחד צדקת, זה נגמר.

\

לילה טוב שיהיה לכם.