מכירים את זה שדווקא בשירותים צצות לכם מלא מחשבות גאוניות ואין איפה לכתוב את זה?

מכירים את זה שדווקא שאתה כבר מוצא איפה לכתוב אותן, הכל נעלם מהראש?

מכירים את זה שאתם מנסים להירדם ודווקא אז הקול של השעון כל כך חזק?

מכירים את זה שנשאר לכם במחשבת עוד שורה אחת ריקה ופתאום המורה מחליטה שמתאים לה הקטע של המקריאה?

מכירים את זה שאין לכם רשת אלחוטית בבית ואתם בכל זאת מנסים לחפש רשתות בבית והמקום היחידי שאתם מוצאים בו רשת זמינה - הוא השירותים?

מכירים את זה שאתם אומרים לעצמכם 'אני לא אעשה את זה. אין מצב. NO WAY.' ובסוף אתם עושים?

מכירים את זה שדווקא שאתה מנסה לצאת קול, אתה יוצא הכי טמבל בעולם?

מכירים את זה שדווקא בלילה שאתה רוצה לצאת, אחד ההורים נזכר שיש אנסים בחוץ (וכשהם או האחים הגדולים יצאו אתמול - לא היו)?

מכירים את זה שדווקא שיש לך כבר חברה, פתאום כל הבנות בסביבה רוצות אותך, וכשאתה נפרד ממנה, פתאום כולן פוחדות שתעזוב גם אותן?

ובמעבר חד, סירטון שמצאתי בYOUTUBE.

הוא פשוט מדהים, יש לו קורדינציה בשמיים.

בהצלחה לכל עושי הבגרות במתמטיקה היום.

ציון המגן שלי במתמ': 100 להלהלהלה

יום טוב חבר'ה

שוב אני כותב..

כן..אחרי הרבה זמן

כמה קוראות פה שאלו אותי למה נטשתי

ת'אמת..

יש לי המון מה לכתוב

פשוט אין לי כח, חשק וזמן.