אני רוצה לספר לכם על גבר בן 44 שאני מכירה במהלך ה- 5 שנים האחרונות .
קוראים לו זוהר, וכשמו - הוא דווקא לא כ"כ זוהר בעיניי .
הוא ההוכחה לכך שאני רואה את מה שאחרים לא וזו שצועקת - המלך הוא עירום .
זוהר הוא אבא של אחיינית שלי . אני לא אומרת הגרוש של אחותי כי הם מעולם לא עמדו מתחת לחופה ( ואני מודה לאלוהים על כך שלא נאלצתי לזייף את האהבה אליו באירוע רב אנשים ).
הוא גדל במשפחה אשכנזית להפליא שבה ההורים גרים במגדלי דיזנגוף ( על כל מה שמלווה בכך עם שומר בכניסה שיפתח לכם את הדלת ונוף יפייפה מהמרפסת עם רהיטים מאיטליה ) , בנוסף יש להם דירת 5 חדרים בבעלותם באחד הרחובות היקרים בתל אביב והם בעלי השכלה גבוהה ונימוסים בריטיים .
ולמה אני כועסת ?
כי גם לאנשים שניתן להם הכל - ערכים , כסף , כבוד , חינוך והשכלה
הם בוחרים להפוך לאנשים חסרי ערך , ריקים מנשמה ומתוכן ועם הפרעות נפשיות שלא נראות לעין רגילה אך מי שיימצא קרוב מספיק יבין את גודל הזוועה.
אחותו בשלהי גיל ה- 30 שלה חיה עדיין על הכסף של ההורים ומתנהלת כמו ילדה קטנה בעולם הגדול . עושה-לא עושה כלום עם חייה
ומצמידה לתוך החזה הענקי שלה גבר מסמורטט לא פחות ששיא חייו היה לנהל סניף גלידרייה .
משהו שאני עשיתי בגיל 19 וחצי אגב .
לזוהר יש משפחה ויכלה להיות לו משפחה שלמה משלו אם רק היה מבין במה זכה .
אבל במקום זה הוא גרם לאחותי להפרד ממנו בדמעות בגלל חוסר החום המוחלט שהוא לא מפגין וכרגע מנהל מערכות יחסים מזדמנות עם גרופיות טבעוניות בנות 24 .
אחיינית שלי , אמור , היא אוצר ועל זה יעידו כולם . אנשים זרים לחלוטין ניגשים ואומרים שיש בילדה משהו אצילי , מלכותי , קסום .
שהיא משדרת לא רק חמידות אלא גם מפגינה חוכמה יוצאת דופן אך עם זאת מלאה בנשמה אמיתית .
אבל זוהר ייקח את אותה נשמה ויהפוך אותה למשהו מסחרי מבלי שאמור תוכל להתנגד לכך בהתאם לגילה .
אם יהיה סרטון שבו אמור עושה קידוש של שבת מצחיק להפליא , ממלאת בדמיון שלה כוסות קטנות עם יין מתוק - הוא יפרסם אותו בעמוד שלו בפייסבוק וייכתוב ארוכות דברים שקשורים לעסק שלו.
הסרטון צולם כזיכרון מתוק על ילדה בת שנתיים אבל הוא רואה בכך פוטנציאל לפוסט עסקי .
הוא ייקח אותה איתו לעבודה, יעמיד אותה במרכז ויכריז בקול שאמור עכשיו שותה ואוכלת את מה שהוא מפרסם ומקבל עליו עשרות אלפי שקלים .
במקום שיאכיל אותה פנים מול פנים , בקשר עין לבד בחדר , עם אינטימיות של אבא לבת - הוא מצלצל בפעמונים הריקים שלו מול כל האנשים שמוחאים כפיים לצליל המנגינה הריקה הזו .
ואמור , הילדה הקסומה הזו , מקבלת כל אחד כמו שהוא .
אותי עם השומן שלי שהיא כ"כ אוהבת לחבק ולהשען עליו , ואת אבא שלה כאחד שייבדוק מיילים בזמן שצריך להיות הרגע האינטימי שלהם
ותעסיק את עצמה לבד במשחקים בחדר .

אני כועסת כי לי בבית לא היה כסף ובסיס מלא בפוטנציאל להיות גדולה מהחיים .
אני נשארתי בן אדם שמח , ואוהב , ורגיש עד כאב למרות שחוויתי אלימות והזנחה נפשית .
אני כועסת כי אני רואה בן אדם שגדול ממני בשני עשורים אבל טיפש לחלוטין בהתנהלות בין אנשים , והשיא - הוא עוד נושא את הטייטל מטפל .
הפחד היחידי שלי הוא על אמור . אומנם את דמות האב שלה היא מקבלת מבעלה של אחותי ( שלו אני דווקא שמחתי להפגין אהבה בחתונה )
אבל בדיוק כמו בילדות שלי , אבא של אמור יהיה קר מחושב ואגואיסט .
ואני - מבטיחה להיות שם . תמיד .