מחפשת רק דרך לברוח..
להתרחק ממך..
להתרחק מכולם!
הכל רודף אותי,
העבר,הווה..
לא רוצה את זה..
רוצה להתרחק ממך!
אתה לא שייך לעולם שלי יותר,
אתם לא שייכים ללב שלי יותר,
אין מחיצה שתפריד אז אני בורחת,
רחוק מכם,
רחוק מהכאב,
רחוק מהצער..
אז למה הוא עדיין קיים?!
לא צריכה את החום והאהבה,
הצורך הבסיסי הזה נעלם ממזמן,
הגיע הזמן להתוודות,
נויה פרנויה,(כן היה בלוג כזה פעם)
הייתה והסתיימה,
ניצן שהכרתם,
הייתה והסתיימה!
הלב שלי נסגר למתיד,
אחרי הבגידה הזאת לא יכולה יותר לסלוח,
לא יכולה להתמודד עם קירבה אנושית,
לא יכולה להסתדר עם המחשבה הזאת!!!
רחוקה,
כ"כ רחוקה,
זה כמו להושיט את היד ולנסות בירח,
פשוט בלתי אפשרי לתפיסה,
וממה?!
בגידה אחת קטנה באמון,
אמרתי לך שאני אשבר,
בכל זאת..זה היה דבר בלתי נמנע מצידך..
לא...זה לא אמור להיות שיר..זה אמור להיות חלקים של המודע שלי צורח! הצרחה השקטה שלי..
הצרחה האינטימית שלי, ההשתוללות הפרטית..
שבורה מתמיד,
ניצן.