אין לנו על מי לסמוך אלא על... שיט, נו, איך קוראים לו?

כן כן, הרבה זמן שלא כתבתי פה.

אני עוברת כרגע תקופה די, המ, נוראית.

חרא לי כל הזמן ואני לא יכולה לסבול את זה יותר.

ואני אפילו לא מסוגלת לספר כלום.

אני עסוקה כל הזמן בלשנוא, כבר לא אוהבת כלום, רק שונאת ושונאת ושונאת.

ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה כרגע...

זה באמת אפשרי לחיות בצורה הזו?

לעזאזל.