אתה יכול לבחור לברוח ואתה יכול לבחור להתעלם - אבל בסופו של דבר תמיד תתעורר לאותה מציאות-_-
ואם זה לא יעזור>>אז שאלוהים יעזור לך!!P: |
| 9/2009
פוסט שיעמום..
לעדו בא שאני אעשה פוסט חדש.. אז.. הינה.. מרוצה?
ראו הוזהרתם זה הולך להיות פוסט מפגר.. (אינלי מושג את מי אני מזהירה כי גם ככה אפחד לא ניכנס..)
מישו פעם אמר שבלוג זה סתם עוד דף באינטרנט.. ואני אומרת...
אין צודק יותר ממנו...
יש לפחות מיליארד בולגים באינטרנט..
סופסוף התחילה העונה ה-9 של סמולוויל.. אבל רואים שככל שהסידרה מתקדמת אז התיפאורה והעלילה נהיית יותר דיכאונית ואפורה..
כאילו ראבק.. אתם לא רוצים לגרום לאנשים להתאבד מרוב דיכאון...
אההה. ניזכרתי.. היה יום כיפור.. יש על מה לספר...
היה מזה מצחיק..
בהתחלה נוי שלי באה אליי בחמש וחצי ואז התחלנו להתסובב ברגל והחלטנו ללכת לשי .. אז התחלנו לעלות ת'עליה ופתאום
אנחנו רואות את מרי והמפגרת הזאת בוהה בנו ואנחנו מנופפות לה והיא שואלת את אחותה אם זה אנחנו..
אז לא.. ננופף לה סתם כי משעמם לנו???
ואז ראינו את הגר מהכיתה שלנו והיא היא אמרה לנוי למה היא לא לובשת לבן? וזה היה מוזר כי גם היא בעצמה לא לבשה לבן..
אז מה הקטע?
וסופסוף הגענו לבית של שי ושאלנו אותה אם היא רוצה להסתובב איתנו.. אז היא אמרה סבבה.. (היא צמה.. אני לא צמה.. לא מאמינה באלוהים.. )
אז התחלנו ללכת והתוססנו כימעט בכל ראש העין.. פגשנו בדרך את עדו(פעמיים) ודנו בזה שהוא ניראה כמו בת.. ופגשנו גם את מתן ועוז ויואב ויעל וג'ינג'י ושני
ועוד כל מיני מהכיתה...
ואז בא נוה וקפץ עלינו ועשה לנו התקף לב.. אז שי העיפה לו סטירה אני חנקתי אותו ונוי בעטה לו ברגל..(היה כיף!)
ושי כבר רצתה ללכת הביתה (19:46) אז שאלנו את נוה אם הוא רוצה לבוא איתנו ללוות את שי הביתה.. (הוא חיכה לחברים שלו בכיכר אבל הוא לא מצא אותם אז הוא אמר בסדר..)
והתחלנו ללכת ודיברנו וצחקנו והיה מצחיק.. ולנוי ניתקע קטע בראש לעשות סיאנס.. אני גם רציתי לעשות ולשי לא היה אכפת.. אבל בסוף ירדנו מזה כי אימא שלה צעקה עלינו
שאסור לעשות סיאנס..
ואז כשחזרנו משי אז פגשנו את עדו ושני ביחד... ואז המשכנו..
והמפגרים האלה (נוי ונוה) ניסו ללכת על הקו הלבן שיש בכביש וגם ניסו לקפוץ בין הקווים המקוקוים..והם כמובן לא הצליחו.. זה היה ארוך מידי..
ואז חזרנו לכיכר ונוה מצא ת'חברים שלו...
אז אני ונוי המשכנו לבד..
והיסתובבנו עוד איזה חצי שעה ובסוף (20:47) הלכה כל אחת לביתה..
הסוף...
איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כי ליהנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש.
אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים, תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי, ביום למחרת.
האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, תחת עצי קוקוס ושתיית קוקטילים טרופיים...
הוא החליט לשלוח לאישתו אי-מייל כדי להקדים ולספר לה על נפלאות המקום.
הוא לא מצא את כתובת האימייל שרשם בפתק ולכן סמך על זכרונו ושלח בתקווה שהאימייל נכון [email protected]
מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב.
אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת
וההודעה הגיעה לתיבת ה- E-MAIL של אשת כומר פרוטסטנטי שנפטר יום קודם.
בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה.
כאשר ראתה את ההודעה נתנה צעקה, ניסתה לקום אבל התמוטטה, ומתה מהתקף לב.
קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:
"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה היתה ארוכה, אבל היה שווה.
הכל מאד יפה! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני מרגיש כבר כמו בבית.
עכשיו אני הולך לנוח קצת. רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים לבואך מחר.
אני בטוח שהמקום ימצא חן בעיניך.
בעלך האוהב אותך לנצח.
ישלנו ביום חמישי בוחן בהבעה על צירופי לשון עם המילה "לב".. ואני הולכת להיכשל..
זהו.. ביי.. ניגמר..!!
 (תולה לשילטון!!!!)הערה. סתם כדי להצחיק את עדו.. המבין יבין...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת~שיודעתD: