בצל עונת האופטימיות (:

ט' באלול , 29.7 , בדיוק חודש מהיום , בשעות האלה, ואפילו קודם,

חרב עליי עולמי .

אבדתי אדם שהיה הכל בשבילי . ואין לי אפילו את הכוחות להסביר

ולפרט מה וכמה  , שוב ושוב ושוב ....

אז למרות שהאזכרה הייתה אתמול , היום זה חודש שעבר.

חודש בלעדיו , חודש להרגיש את חסרונו העצום .

חודש של עבודה קשה על המצבה ודאגה שאף פרט לא ייחסר .

 וכן , אני באמת לא מאמינה שזה מה שעשיתי כל החודש הזה .

בוקר -בוקר , קמתי ודאגתי לזה , ואחריי כל זה?

בקושי יכלתי להסתכל בכלל על המצבה , אני לא מרגישה מחוברת אליה .

לא אוהבת את הרעיון של לשים עליו אבן כלכך כבדה

אחריי החיים הכבדים שהיו לו .

אני מתחברת לבנאדם שמתחת לאבן הזאת , אבל לא מעכלת את מה שכתוב עליה .

אולי לא מבינה עד הסוף . :\

אחריי האזכרה נסענו לאשקלון , ודודים שלי יצאו קצת אז נשארתי שם ללילה לבייביסיטר.

אז היה לי חמשוש באשקלון , כי גם חמישי הייתי חחח ..

השתזפתי מאוד , יצאתי ממש שחומה X:

אבל התרעננתי בבריכה שלהם , וזה עשה לי קצת הרגשה יותר טובה.

אחריי שנגמר עניין אחד בבית חולים , עכשיו מתחיל אחד חדש.

אבל אני מקווה שזה ייגמר בקרוב ,ולא באותו הסוף שנגמר הסיפור האחרון .

סבא שלי אושפז אתמול בלילה .

המוות של אבא שלי לא השפיע עליו לטובה והוא לא מרגיש טוב בכלל. קשה לו יותר מהכל .

אני מקווה שזה ישתפר בקרוב .

משהו טוב שקרה ?

פונץ' חזר .

" חזר " ... החזרנו אותו חח , פרסמנו כתבה בעיתון

והתקשרו אלי והלכנו לקחת אותו .

ירדה לי אבן מהלב .

טוב , אז לילה טוב . ושבוע טוב .

עוד יומיים .

אלוהיייייייים , החופש עבר כלכך מהר , כאילו כלום !! :\

לילה טוב 3>