טוב אז הנה הועלה הפרק הראשון.(:
אנחנו די מתלהבות (בכל זאת,ההחלטתה לכתוב ביחד סיפור והכל..)
מקווה שתהנו ויהיה נחמד אם גם תגיבו וזהו.
קריאה מהנה ^^
"תתעוררי כבר ישנונית!!" צעקה ויקטוריה על ויולט אחותה החורגת
"השעה 7:30, בגללך נאחר לשיעור! " גערה בה ויקי ודחפה אותה על הרצפה הקרה של חדריהן
אמן ואביהן נאלצו לעזוב לגרמניה והן להסתדר לבדן.(ג'ון – אביה האמיתי של ויקי ואמה – אימה האמיתית של ויולט).
ג'ון מנתח ידוע ומוכר בארה"ב והוצעה לו עבודה טובה בגרמניה. עבודה מכובדת סוף סוף. "מצבינו הכלכלי לא מאפשר לנו להמשיך כאן,לכן נאלץ לנסוע לשנה" כך הסביר לבנות באותו בוקר קר ואפלולי בו הודיע להן שההורים החליטו לקבל את ההצעה ולנסוע מכאן.
כך לפחות מדי חודש,מחצית מהכסף שהרוויח הועבר ישירות לארה"ב,לבנות שלו.
כשהרצפה הקרה נגעה בגבה של ויולט היא קפצה מיד וצרחה על אחותה "מפגרת תני לי לישון , את לא רואה שאני עייפה???" .
ויולט לא רצתה לספר לאחותה למה היא באמת לא רצתה ללכת לבית הספר,הסיבה האמיתית שהעיקה עלייה כל כך ולא נתנה לה מנוח , ג'סטין.
ג'סטין היה הילד הכי חמוד בשכבה,היו לו עיניים בצבע כחול בהיר ושיער שטני ארוך שהיה נוהג לפזר כשרצה להרשים בחורה כל שהיא ,כל הבנות חיזרו אחריו בכדי להגיע למעמד שלו,כדי לטפס עליו אבל לא היא, היא באמת הרגישה אליו חיבה עמוקה ולמרות שדחה אותה כל כך הרבה פעמים היא המשיכה לחלום עליו,לרצות אותו ,לאהוב אותו.
פתאום ויקי הבחינה בדמעה קטנה על לחיה של ויולט ולחשה בשקט " את לא באמת עייפה, זה בגלל ג'סטין נכון?"
ויולט הסתכלה על ויקי ונגבה את דמעותיה שבינתיים התחילו לזלוג מעצמן, היא לא רצתה לדבר עם אחותה היא לעולם לא שיתפה אף אחד במה שהרגישה ואין סיבה שזה יקרה עכשיו על אף שלפעמים היא רצתה לספר, לויולט היה יומן אישי בו היא כתבה את כל הסודות שלה ,היא הרגישה ביטחון שהכל כתוב שם והייתה רגועה מנוכח העובדה שלעולם אף אחד לא יגלה את סודותיה.
ויולט נגבה את שארית דמעותיה,כיסתה את עצמה בשמיכה ולחשה בשקט "תעזבי אותי טוב?"
ויקי,שהייתה ילדה קצרת רוח ונשאה הכל על עצמה בתור ה"גדולה" הרגישה שהיא לא יכולה לשאת את זה עוד
"אוף! את כזאת אחות מעצבת! הלוואי שאבא שלי לא היה מכיר את אימא שלך בכלל!!! ככה לא היינו אחיות ולא הייתי מתעסקת בבעיות הדפוקות שלך!!!! ו..."
צלצול הטלפון קטע את ויקי ולפני שלכה לענות הוסיפה "עוד לא גמרתי איתך!"
ויקי יצאה מהחדר וויולט המשיכה לבכות ולבכות עד שפרקה את הכל ונרדמה
***
"הלו?" ענתה ויקי לטלפון שהיה מונח על שידה הגדולה בחדרה
"היי ויקוש,זאת אימא " היא שמעה בצד השני של הקו את קולה הרך של אימה.
"גם כן אימא" היא חשבה לעצמה
" אמ..היי! מה את רוצה?! " שאלה ויקי בקוצר רוח
"רק רציתי לשאול איך אתן מסתדרות שם.התגעגעתי ו.."
אמה נורא רצתה לגרום לויקי להרגיש שהיא גם האימא שלה ולכן נהגה לשאול מה שלומן כל הזמן ולא להתעניין בויולט מחשש שהיא תפרש את זה לא נכון
"כן,אנחנו בסדר גמור!" היא התפרצה.לא היה לה כוח להקשיב לכלום וגם לה לא חסרו בעיות ,היא הרגישה שהכל כל כך גדול עלייה ,שהכל מונח על הכתפיים הקטנות שלה
אבל חשבה שהייתה קצת תוקפנית מידי ואמרה בעדינות "אנחנו בסדר,הכל באמת בסדר! איך בגרמניה?מה עם אבא?"
" אבא בסדר ואנחנו נורא מתגעגעים כאן! " "אבא מצליח בעבודה לא רע ומחכות לכם המון מתנות,רק עוד שבועיים"
"כן..." היא נאנחה..עוד שבועיים היא תיראה את האבא שלה שהיא כל כך אוהבת ומתגעגעת,עשה לה טוב לדעת שבקרוב תיראה את האדם הכי חשוב לה,שהתקופה של הסבל תיגמר בקרוב..
"ויקטוריה?" פתאום נשמע קולה של אימה שקטע את מחשבתה
"כן.טוב,אנחנו כבר חייבת ללכת לבית הספר ו..יש לך ד"ש חם מויולט,כל היום היא מדברת עלייך ומספרת לי כמה היא מתגעגעת!"
"ויולט שלי..כמה שאני מתגעגעת אלייך" היא חשבה לעצמה והוסיפה
" טוב , אני לא רוצה שתאחרו , אני כבר אתקשר בערב .. נשיקה ובהצלחה " היא אמרה בקול רגוע וניתקה.
ויקי נכנסה לחדר של ויולט וראתה אותה ישנה
"את לא רוצה ללכת אל תלכי!!!" היא טרקה את הדלת ויצאה מהבית.
***
כשכמעט הגיעה לבית הספר היא הבחינה בחברתה הטובה של ויולט,ג'ניפר
"היי ויקטוריה.ויולט לא איתך?" קראה לעברה ג'ניפר כשגילתה שהיא בוהה בה בצורה מוזרה
"לא היא...לא תגיע היום" ענתה לה ויקטוריה בקול מהוסס..
"הכל בסדר איתה?" שאלה אותה ג'ניפר
"כן,היא פשוט לא הרגישה כל כך טוב בבוקר אז..."
"הבנתי" סיכמה ג'ניפר את השיחה והתכוונה ללכת
"חכי רגע" היא שמעה את קולה של ויקי מאחורי גבה
"מה?"
"ג'ניפר....טוב תיראי"
"את יודעת שאני וויולט לא כל כך מסתדרות ו..אני רוצה לשאול אותך שאלה ,רק תבטיחי לי שזה לא יצא ממך!"
"די ויקי! את מדאיגה אותי!"
"לא נו באמת,תבטיחי נו!"
"בסדר,אני מבטיחה! דברי אנחנו מאחרות "
"טוב אז ככה..בבוקר קרה לויולט משהו ,לא משנה..רק רציתי לדעת לאן היא הלכה אתמול ומה קרה לה שם?"
"את באמת לא יודעת?" שאלה אותה ג'ני שהופתעה לגלות עד כמה היחסים שלהן מתדרדרים יותר ויותר מפעם לפעם
"לא אני לא יודעת ובקצב הזה אנחנו נאחר לשיעור מתמטיקה אז תגידי לי כבר ובואי נגמור עם זה טוב?!"
"בסדר,תירגעי"
"אז ממה שזכור לי זה הלך ככה..." ניסתה ג'ניפר להיזכר
"את יודעת ויולט מאוהבת בג'סטין נכון?"
"כן!" ויקי ענתה לה מיד והתגאתה בעצמה שהייתה בטוחה שזה קשור אליו איכשהו
"אז זהו שאתמול הייתה לטינה ההיא משכבה י"ב בשנה שעברה מסיבת גיוס ו..מה שויולט כ"כ רצתה קרה,הוא התחיל איתה והם רקדו ביחד והשתכרו ביחד.."
"מזמן לא ראיתי אותה כל כך מאושרת" היא הוסיפה
"נו? אז מה בכל זאת קרה לה?!" שאלה ויקי בחוסר סבלנות
"מה שבכל זאת קרה הוא ש........"
פתאום השתים הבחינו במורתה של ג'ניפר שחלפה על פניהן והתבוננה בהן במבט מלא כעס
"ואו כבר מאוחר..בואי בהפסקה לחצר הנטושה מאחורי הבית ספר,מבטיחה לספר לך הכל"
אמרה ג'ניפר לויקטוריה במהירות ולפני שהספיקה להגיב הסתלקה משם..
איך?
שוב,מקוות לשמוע תגובות.זה באמת חשוב לנו!
33>
בקרוב הפרק השני,פי 2 יותר מעניין פי כמה יותר מותח (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חג שמח.נתראה בקרוב 3>