[ אזזז מחר כנראה סרט בקולנוע, יום ראשון שופינג עם אמא, ויהיה טוב.
אני עדיין מרגישה חרא עם כל מה שקרה בפנימיה.
אני כבר לא בטוחה שאני אצליח להיות בבית כשההורים יהיו בחו"ל,
מה שאומר שהוא לא יוכל לבוא, מה שאומר שנוכל להיפגש שוב רק בפנימיה,
מה שאומר ש.. אין סיכוי שנצליח להמשיך בזה עוד הרבה זמן.. ]
אני מתגעגעת לירושלים.
לריח של העיר בחורף.
לקו 18.
לשוק.
לכיכרות.
לשוקו.
לחלבה.
למוכר של החלבה.
לאנשים החמים.
היום כשישבתי באוטו בדרך חזרה מסבתא,
דמיינתי את עצמי מחפשת ברחבי מחנה יהודה מישהו שיעשה לי סיור חביב בעיר העתיקה.
הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שמישהו יכיר לי את העיר כמו שצריך. מישהו ותיק, שמכיר אותה טוב.
דמיינתי איך אני מבקשת להיכנס למטבחים של המרוקאיות והכורדיות והטריפולטאיות,
אלה שמוכרות אוכל לאנשים שמכירים את המקומות האלה מילדות.
איך אני לומדת מהן ומתחברת אליהן, ומקשיבה לסיפורים שלהן כמו שאני מקשיבה לסיפורים של סבתא.
איך הן מחבקות ואוהבות אותי, ומדברות עליי מילים יפות.
אולי מתישהו בקרוב, כשיגמר החופש, אני אלך על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lone rider