לא חשבתי שאני אגיד את זה אי פעם, אבל פאק, סוף סוף אני בבית.
אחרי שבועיים קורעים בפנימיה,
שבהם עבדתי לערב מחזור של השכבה,
החלפתי אנשים לפחות פעמיים בתורנויות ובנוסף עשיתי לבד עוד שתי תורנויות חדריות,
למדתי בשישי בבוקר וכשחזרתי ניקיתי את כל החדר [כן, כולל שרותים],
עבדתי בשבת מ9 בבוקר עד אחת וחצי בצהריים בקפיטריה,
גיליתי שאחת מחברותיי לחדר גונבת דברים ממני ומחברתי השניה לחדר,
וביליתי את כל השבוע האחרון בנסיונות למצוא הוכחות ולשכנע את הצוות,
בעיקר את המנהל, לסיים את הטירוף הזה. כלומר את כל עניין הגנבות.
אחלה שבועיים, אה?
אבל הסופ"ש הזה מפצה על הכל.
אתמול כשחזרנו הביתה ארוחת ערב כבר חיכתה על השולחן. נשפכתי במיטה לפני 10 בלילה.
היום אכלתי בשר לארוחת בוקר, עשיתי [סוף סוף] עוד טיפול IR, והכנתי עוגת תותים [^^"].
מחר יש חמין, וקצת שיעורי בית באנגלית. לא נורא, נעבור את זה בצ'יק.
יהיה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lone rider