lone rider

אני סופית בת 18.

בכל זאת קיבלתי כמה מתנות אתמול.

דודה אחת הביאה עוגה לי ולאחותי הקטנה [שהיה לה יומולדת שלושה ימים לפני]

ומכולם ביחד קיבלתי זוג נעלי בית כחולות יחד עם סט סקסי של גופיה ותחתונים תואמים, גם כחולים.

וכמובן, אי אפשר לא לספר,

איך נפגשתי אתמול עם מוגלי, בן 27, סקסי בטירוף,

וקיבלתי את הירידה הכי מטורפת שיש.. לבנאדם פשוט לא נמאס..

אז, איכשהו, בכל זאת היה נחמד.

אני מחכה למחר, לחזור לפנימיה. אולי מישהו בכל זאת יזכור אותי שם, זה יהיה נחמד.

בת 18. איזה יופי.

18 ימלאו לי ב14 לחודש.

במקום להיות עם חברים- אני אהיה אצל סבתא.

במקום להיות עם ההורים- הם יהיו בתאילנד, איפה שאני רוצה להיות.

במקום לקבל את המצלמת וידאו שרציתי- אין לי מושג מה אני אקבל.

ואין סיכוי שאני אקבל טלפונים, כי אין לאף אחד לאן להתקשר.

למה? כי 500 שקל חשבון, וכי אבא אידיוט.

בסדר נו, אז אני ממורמרת.

אבל בחייאת. זה היומולדת 18 שלי.

אם יש זמן מתאים לעשות בשבילי משהו נחמד, זה עכשיו.

אף פעם לא עשו לי מסיבת הפתעה.

אף פעם לא קיבלתי מתנה שבאמת רציתי,

חוץ מהמראה שאחותי קנתה לי ביומולדת 16.

ובאמת שאני לא מתפנקת.

אני לא מצפה למתנות יקרות, או בכלל למתנות. מחברים לפחות.

כרטיס ברכה, אפילו האנד מייד, יכול להיות כלכך נחמד..

טוב. זה סתם יומולדת חרא. למי אכפת.

שאלה לדיון:  למה סקס הוא כלכך שערורייתי ?

מישהו יכול לעזור לי למצוא את התווים לסונטה לכינור וצ'לו בסי מז'ור של מוצארט..?

לא אה? :/

[ אזזז מחר כנראה סרט בקולנוע, יום ראשון שופינג עם אמא, ויהיה טוב.

אני עדיין מרגישה חרא עם כל מה שקרה בפנימיה.

אני כבר לא בטוחה שאני אצליח להיות בבית כשההורים יהיו בחו"ל,

מה שאומר שהוא לא יוכל לבוא, מה שאומר שנוכל להיפגש שוב רק בפנימיה,

מה שאומר ש.. אין סיכוי שנצליח להמשיך בזה עוד הרבה זמן.. ]

אני מתגעגעת לירושלים.

לריח של העיר בחורף.

לקו 18.

לשוק.

לכיכרות.

לשוקו.

לחלבה.

למוכר של החלבה.

לאנשים החמים.

היום כשישבתי באוטו בדרך חזרה מסבתא,

דמיינתי את עצמי מחפשת ברחבי מחנה יהודה מישהו שיעשה לי סיור חביב בעיר העתיקה.

הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שמישהו יכיר לי את העיר כמו שצריך. מישהו ותיק, שמכיר אותה טוב.

דמיינתי איך אני מבקשת להיכנס למטבחים של המרוקאיות והכורדיות והטריפולטאיות,

אלה שמוכרות אוכל לאנשים שמכירים את המקומות האלה מילדות.

איך אני לומדת מהן ומתחברת אליהן, ומקשיבה לסיפורים שלהן כמו שאני מקשיבה לסיפורים של סבתא.

איך הן מחבקות ואוהבות אותי, ומדברות עליי מילים יפות.

אולי מתישהו בקרוב, כשיגמר החופש, אני אלך על זה.