UnDeR ThE SeA החיים מנקודת מבט אחרת.
או שלא (: |
| 12/2007
משאלה טוב אז ככה , לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. אמונה באהבה ? אין לי אמונה בחברות ? אין לי אמונה במשפחה ? מתחילה לאבד.. אפילו אמונה בעצמי כבר כמעט אין. אני רוצה שיצילו אותי , שיקחו אותי מכאן , מהמקום המעיק הזה שרק מכביד עליי. הבנתי , כבר למדתי את הלקח , אז למה אני עדיין לא רגועה ? למה אני עדיין חסרת רגשות ? למה הכל מחמיר !? אם רק היו לי תשובות.. ראשי טמון בין שתי כפות ידיי , תומכות בו שלא יישבר ואני מרגישה איך אני נעשית חלשה יותר ויותר. איך קל יותר לשבור אותי ומצד שני אני מרגישה חזקה , שאינני מתפתה לנחשים הארסיים האלה ונשארת בטוחה רק כשאני לבד , לא צריכה עזרה של אף אחד ואיך קשה לשבור אותי. זה מצב מבלבל , מה שרואים בחוץ זה לא מה שמתחולל בפנים , הייתי רוצה שיראה אותי פעם אחת איך שרציתי שיראה. הייתי רוצה שיהיה כאן , יבטיח לי הבטחות שמן הסתם לא יוכל לקיים , יישק על שפתיי וינגב את דמעותיי. יגיד לי שכשאני עצובה אז גם הוא , וכשאני צוחקת הוא מאושר. לא ביקשתי המון , אפילו לא הרבה. רק שיהיה שלי , משאלה אחת קטנה , משאלה שאותה אני מבקשת אינספור פעמים ועדיין אין לה תשובה. ואז באמת נס גדול יהיה פה. זה מה שאני מבקשת כדמי חנוכה. משאלה אחת קטנטנה. לא יותר.
| |
|