גיל ההתבגרות ומה שמעבר לו!:)

החלטתי שבא לי לפרוק,

כל תקופת המגנים והבגרויות האלה שוברת אותי,

היא הגיעה לשיא,

כמו הגאות לפני השפל בים:(

ועוד המחשבות עליו-24\7 כשאני קמה בבוקר,

כשאני אוכלת,

כשאני שומעת שירים,כשאני רואה סרטים,כשאנשים מבקשים שאני אעזור להם ב'צרות'

שלהם עם החברים\חברות שלהם..

רק שנינו יודעים מה היה שם בינינו,

כל הסיפורים עליו,השירים,הפוסטים שהיו ונמחקו מנסיון לשכוח שירד לטמיון..

"תעזבי אותו הוא סתם מניאק" ככה החברות הטובות אומרות,

אבל האמת?שאולי בגלל שהוא מניאק אני נמשכת אליו.

למה בכלל נמשכים לכאלה שהם מניאקים שלא רוצים אותך?

"היא לא זורמת בשיחות" הוא אומר לידידות שלו אבל לחברים שלו הוא אוהב כמה שאני זורמת...

מה שלא נכון חלקית...

למה חלקית?כי אולי עשיתי שטויות פה ושם ,שם ופה אבל מה שאני מניחה שהוא סיפר בטח לא קרה.

זהו פוסט חופר מתמיד אבל זו פריקה מושלמת.

במבחנים אני חושבת עליו!הציונים שלי ירדו בגללו:\

כשאני רואה אותו הלב שלי דופק כמו מכונית ספורט על 120 קמ"ש בכביש איילון,

אני מתה שידבר איתי,שיגיד משהו:\

למרות שהוא יצא מגעיל ובוגד [בערך כמו ההוא של ש'] אני עדיין אוהבת אותו.

אבל מה אני צריכה לעשות?מה הפתרון הכי טוב לאחד שמדבר איתי פנים מול פנים,רומז,מנשק,

אבל בפועל חוסם במסנג'ר?