לא באנו להנות

אני לא מבינה מה קורה (או קרה). אני רגילה למריבות שבלוניות באופן יחסי: מסבירים לי מה לא בסדר, אני אומרת שאני מצטערת ואנסה לשפר, מברכת על מזלי הטוב שלא זרקו אותי וממשיכה הלאה.

זכורה לי גם פעם בה אני תרמתי ביקורת משלי, משהו לגבי כלים וכביסה, ואמרו לי שינסו להשתפר ולהשתנות, ואני חשבתי לעצמי "איזה קטע,עכשיו אני בסדר והיא לא, והיא מודה בזה". אין הרבה מריבות. שיחות שאני צודקת בהן, אני נוצרת אותן אחת אחת.

קניתי לה מתנה השבוע, משהו קצת אחר - לא עוד שטות. חשבתי לספר את הסיפור המלא של זה אבל אני מגלה שזה ממש מרגיז אותי לשחזר את זה. אני רק יכולה לומר שהזעקתי את אמא שלי ואחותי הקטנה כדי שיעזרו לי לבחור, וזה לא רגיל מבחינתי.ואז משהו התפקשש שם, משהו ברגע שנכנסתי הביתה אחרי טיול של שעתיים בקניון והתרגשות גדולה, ורגע הכניסה הזה לא היה מתוזמן כל כך טוב איתה, או יותר נכון עם היום הרע שלה בעבודה או מצב הרוח או משהו.

לא באשמתי , יש לציין, "לא נגענו". לא משהו שצפיתי מראש. אז משהו לא הסתדר שם, ועם כל ההבנה העניינית של זה, מאחר ועבר עלינו יום שונה לחלוטין, היה לי קשה להעביר את זה הלאה. אז הלכתי לישון, שזו הצורה הכי יעילה להעביר דברים כאלו, בלי להיכנע לתכתיבים הסטריים (נשיים) כדוגמת את לא אוהבת אותי יותר או אני הולכת הביתה. כי כבר הייתי בבית, וגם היא, וזה אותו המקום מזה זמן מה.

אולי התחלתי כאן כדור שלג. הוא התעצם למריבה ובכי והרבה דברים שאינם מנת חלקנו בימים כתיקונם. רוצה לומר- אני לא מכירה אותנו שם. ועברנו את זה פחות או יותר עם קצת משקעים פה ושם, לא משהו חריג מדי.

* חריג מדי - "לא נאה לך- תלכ"י.

**חריג מדי 2 - "לא נאה לי - תלכי"

ואז הגיעה האקסית שלי.

* יש לי הרבה אקסיות מסתובבות, אבל אחת פעילה מאוד באיזורנו.

זה לא מדויק לומר שהיא פתאום הגיעה-  היא הייתה שם תמיד במינון כזה או אחר, רוצה בחברתנו, מלאת אמרות חסרות טקט כרימון, משועממת או נזקקת, מחבלת ומפרגנת, לא קרובה מדי אבל קיימת, אקסית טיפוסית. אבל זו האקסית שעולה אצלנו בשיחות ובמריבות, זאת שמצננים את המפגשים איתה, מורידים את המינון, אבל לא מעיפים לפח. יש לי הרבה דרשות ותיאוריות לגבי למה ככה, למה זה בריא ולמה אני עוד שומעת ממנה, ושומרת איתה על קשר, אבל כרגע אקצר ואומר שזו בחירה שלי, ולא של הנסיבות.

יש לי ימים שאני יותר רגישה לגבי העסק הזה, השבוע הייתי קצת פחות. זה לחלוטין מושפע משיווי המשקל ביננו- ככל שאני נמצאת בתקופה יותר טובה עם מישהי- שברור שדברים זורמים בכיוון הנכון, כך אני פחות דרוכה ורגישה.

כן, אז חטאתי באימרה לא רגישה לגביה. אני לא יודעת איך לנסח את זה אחרת. אני מבינה את הנושא הזה כי אקסית זה אקסית וזה תמיד מקור לכעס וליגון, אבל זה מרגיז אותי. ואולי גם את זה עברנו- קרטענו, תוך שכנועים גדולים שתספר לי מה קורה איתה, שתגיד מה עשיתי.

ואז הגיע יום שישי ושוב היה משהו. ואז הגיע יום שבת, ושוב, ואז כבר הרגשתי צורך לעשות "חבר את כל הנקודות".

אני לא רואה עכשיו, לא מבינה מה קורה, ולמה צריך לריב. מה זה מאזן או מפר ולמה.

את אומרת שאת מרגישה שאת מחבלת. אני מבינה את זה , זה היה משלח היד שלי תקופה לא מבוטלת, החבלנות  הזו. ותמיד רציתי ללכת, זה מה שעמד מאחורי זה. אי לא מבינה איך זה מתיישב עם כל השאר. בשעות האחרונות חשבתי לעצמי שאולי כבר חיבלת, אולי כבר עשית משהו שיושב לך על המצפון ועכשיו הוא יותא בצורה כזו.

והיום אני כבר לא רוצה לחבל. נמאס לי. חשבתי שהגעתי לנחלה אחרת.

אולי אני לא עושה משהו טוב, עם כל אהבה הזו אנחנו אנשים שונים שצריכים דברים שונים, אני לא יודעת לאהוב אחרת.

משהו בי גורם לך להיות חסרת בטחון- הייתי רוצה לדעת מה זה.

אני שונאת להיות כל כך חסרת אונים, כאילו כל מה שאני מנסה לעשות כאן ממש לא עובד ואני לא מצליחה לתקן משהו שלא ברור לי מתי שברתי אותו.

שמישהו יעשה ריסטרט לשבוע שעבר, אני כבר אסתנכרן.