זוכרים את העבודה שכל כך התלהבתי ממנה?
אז זהו שבאותה ההתלהבות ירד גם החשק..
מסתבר שזה רק ארבע שעות מסכנות של עבודה, למרות שהתשלום הוא 30 שקל לשעה
אבל זה לא מספיק, לא רק מבחינת הכסף, גם מבחינת המיצוי שלי..
אני לא רגילה לעבוד כל כך קצת!
אני חוזרת הביתה בחמש ואז כל היום פנוי לי אמנם אבל אני לא מסוגלת לזה..
אני אוהבת שהיום שלי עמוס חח..
חברה שלי הביאה לי מספר טלפון של מסעדה חדשה בה היא עובדת אז התלהבתי מהרעיון ואמרתי שווה לנסות..
אתמול אחרי עבודת העסקיות שאלתי את אחד העובדים איך מגיעים ללרחוב מסויים..
"למה מה יש לך שם?" הוא שאל..
אני לא כל כך מוצלחת משקרים ורגעי מתח כאלה אבל חמקתי מזה "אמ... סתם! להיפגש עם חברה.. אז איך מגיעים?"
הרגשתי קצת רע שאני עוזבת את המקום הזה אם כי זה עדיין לא רשמי כי הצוות שם מאוד נחמד והעבודה שם קלילה..
פניתי לדרכי והגעתי למקום..
מנהל המקום נראה קשוח מאוד, ישבתי איתו והסברתי לו שיש לי עבר ארוך בתור מלצרית
הוא הסתכל עליי במבט בוחן "אגב הגעתי לפה דרך ****.. היא נתנה לי את הטלפון.."
אה באמת?" הוא מסתכל עלייה ואז עליי עושה מבט כזה לא ברור.. היא צחקה.. ואני לחא הבנתי..
הוא: "טוב בסדר.. את יכולה להתחיל עכשיו?"
"?.. לא אמרת לי לבוא מוכנה.."
"טוב אז את יכולה לבוא יותר מאוחר?"
חשבתי לעמי.. אם השעה עכשיו חמש אז מזה מאוחר? "טוב במקרה יש לי פה חולצה שחורה.. בוא נתחיל עכשיו.."
הוא: "מעולה!" הוא פנה לחברתי.. "מאחר ואת הבאת אותה לפה היא תיצמד אלייך ואת תעבירי לה את ההתלמדות!"
היא חייכה אליו במבט לא מבין ..
"זו סך הכל הפעם השלישית שלי פה.." היא לחשה לי..
"מזה המבט הזה שהוא נתן בך?" שאלתי..
היא: "הא.. הוא סתם צוחק.. אני אוהבת להציק לו.. אל תדאגי, הוא קצת לחוץ.."
טוב..
התחלנו את ההתלמדות, האוירה ממש סבבה, המקום עצמו נראה כמו איזה פאב.. כל המלצרים בערך בגילי וכולם ברוח טובה..
והדבר הכי טוב! אפשר לבוא איך שרוצים מבחינת לבוש (הכוונה ג'ינס.. כי אני לובשת רק ג'ינסים! חח) וגופיה שחורה של המקום..
מה יותר טוב מזה?
שעתיים אחרי חברתי סיימה את המשמרת אז המשכתי עם אחת אחרת.. ממש ממש מעצבנת!!!
התלוותי איתה לכל מקום בערך וההתנהגות שלה עלתה לי על העצבים..
היא כזאת מלוקקת.. נחמדה ללקוחות והיפראקטיבית שבא להביא לה בוקס!
חח כל ההתלמדות איתה אני רק מבקרת אותה במוח שלי עד שלפתע היא באה לקחת תה לשולחנות והופ!
נפל לה התה על החולצה..
הייתי בשוק.. מסכנה.. חלק רצו לעזור לה, ראיתי אותה עובדת ליד המטבח מושכת את החולצה ממנה והיא נשכה את השפתיים בכאב..
הרגשתי ממש חרא על מה שחשבתי עליה,
עכשיו אתם תצחקו עליי אבל נראה לי שעשיתי לה עין! חחח תצחקו אבל אני ממש מאמינה בזה!
אמונה תפלה אך נכונה לדעתי!
אותה מלצרית הלכה לנוח בחדר אז המשכתי לבדי עד שהאחראית משמרת אמרה לי לרדת..
לא לפני ששאלה אותיאם אני רוצה לאכול משהו..
כמובן שהסכמתי... חחח לקחתי פסטה ברוטב פסטו ושמנת..טעייייים!
השעה היתה כבר עשר והיייתי חצי מתה..
חזרתי הביתה עייפה אך מרוצה ^^
