אינשם

מראה עם מסגרת פרווה עבה ופלאפית בוהה בי.

כריות ורודות שומרות עלי מהצד, בשמים בעלי ניחוח של מטהר אוויר מהגב, וערמת מתכות כבדות ויהלומים מזוייפים מלכסנת אלי מבט חושדני.

אין ספק, לא נועדתי לחדר הזה.

המחשב הזקן שלי מקרטע אל סופו (אחרי הכל, עם חלקים בני 16 אני בשוק שהוא נדלק), והמחשב הכללי הועבר לחדרה של אחותי הקטנה, שכפי שנרמז קודם אינה מבעלי האינטיליגנציה בישראל. אוי נו, פרחה.

שרידים אחרונים של ביקור הפאקצה (אחותי השניה) באזור זה ברורים למדי. ליתר דיוק השרידים האלו הם למעשה חיסרונם של פרטים ששהו כאן בעבר, ועברו כרגע לחדר ממול, שם ישארו עד שהפרחה תעלה על זה שיתכן ולקחו אותם, והם לא  אודו הקדוש ברוך הוא("טפו טפו טפו").

אבל אני מנצלת את הזמן הזה על מנת לכתוב כאן, וכל עוד לא דוקרים אותי אני מאושרת.

מחר מתכונת בלשון. פעם חשבתי שיש לי מושג על מה אני מדברת, ואז פתחתי את המיקודית. גאד, אי סאקס.

אהמ. היה קצת סיפור עם הקוקה קולה ויליג', אבל אני נוסעת אחרי הכל:)

מי האמין שהמשפחה שלי תספק 20 פקקים (מבקבוקי ליטר וחצי, כן?) ו7 לשוניות תוך שבוע וחצי??

כמובן שתרומה נדיבה של שני פקקים קיבלתי מאמיט, ופקק אחד אצל גבאי.  :P

החלטתי לעבוד בקיץ הזה.

בא לי.

אני אנסה למצוא משהו קבוע, אבל אני כנראה אעבוד גם בבייביסיטרינג ובמפעל של עדי.

איליה~~~~~~צפון. יהיה כיף. ואז קוקה קולה ויליג'.

אבל לפני השאיפות האלו, אולי כדאי לגמור עם הבגרויות קודם. רעיון טוב:P

אבל זה לא.

כי גם זה וגם זה נכון.

בא לי את המשחק עם היריות הצבעוניות. או סימס. או משהו שהוא לא לשון.

אולי אני אלמד איך מעלים תמונות לפייסבוק.

הגיע הזמן, לא?