אינשם

אני מתחילה לדמיין רצח סדיסטי של כל אלו שלא מעריכים אותי. "וככה מוצאים לאחיות פקצות בכיתה ז' את היד~ופס!!!" נמאס לי לשמור כאן על כולם. אין לי אינטרס איתם. אני מרגישה שהסיבה שאני פה היא אוכל, כסף ומיטה חמה. אולי קצת טוב לב ורחמים, או הכרת תודה על העבר. העבר הרחוק לפחות. מאוד, מאוד רחוק.

לא יציב, אבל נחמד. מקווה שיהיה יותר. 3>

מנסה להוריד דם אמיתי. דאמייט. איפה גבאי ואיליה כשצריך אותם?! 31%. אבל למה הוא לא נותן לי להוריד את הפרק הראשון, הע??? סאן אוף אה ביץ'.

עונה שניה!!!?$@#^?$*?@$^!?@#~?!!

אני מתגעגעת לכמה אנשים.

חשבתי עליך לאחרונה. רק לפרוטוקול, הוא לא הסיבה שאנחנו לא מדברות עכשיו. את ככל הנראה לא קוראת פה, אבל מה זה משנה, כשאין חיים בכלל? לפחות לא כאן, במקום שמתחיל להראות ריק במבט לאחור, ומתמלא עכשיו בכ"כ הרבה דברים חדשים. אהבתי אותך, את יודעת.

אני צריכה להתחיל לצייר קומיקס. נו ואט?
יש לי רעיון לפנץ' לין שלא יבייש את איתן כבר עכשיו ^_^

כי לוותר זה לא בסדר :)

אני מרגישה רחוקה מאדם קרוב. אני מקווה שלא רחוקה מידי.

ניסיון 0.3 נכשל. לפחות פחות גרוע מ0.1, אבל מצד שני 0.2 היה כשהיתי בהיסטריה, אז הוא כנראה גם יצטרף לכישלונות.
יום יבוא ואני אנהל שיחת חולין נורמאלית.

תוך פחות מחודש הכל השתנה. או שלא?

יש טעם בניסיון 0.4?

בית ריק בחברה מינימאלית. אולי זה מה שאני צריכה.