טום ותמר יצאו מהחדר וביל ניגש אליי...
ביל:" את בסדר את באמת בסדר???"
יכולתי לראות בעיניו כמה הוא דואג, אבל באמת דואג.
ליפפתי סביבו את ידי והנחתי את ראשי בחיקו.
סיגל:" אני לא יודעת, פשוט כשהיא באה עם טום אז הבנתי שאני מפריעה להם,
ויש לי פה אותך אז.. אמרתי לה שאני בסדר.."
ביל:" אני יודע שרק עכשיו הכרנו ואת בטח לא כל כך סומכת עליי אבל אני פה בשבילך.."
"אני רק מפחדת זה הכל, זה הפחיד אותי.." חשבתי לעצמי.
סיגל:" עכשיו אני רק רוצה לצאת מהמגבת הזאת.."
ביל:" אווווווווו בזה אני יכול לעזור לך.."
סיגל:" חיחיחיחי.. הייתי רוצה לשים בגדים נוחים יותר שאפשר סתם להסתובב איתם... אבל בעצם אין לי כאן, אז לא משנה אני יחזור לבגדים שבאתי איתם להופעה"..
ביל:" אהה אין בעיה רוצה משו מהבגדים שלי??? יש לי פה טונות.."
סיגל:" מה אני?! לבושה בבגדים של ביל מטוקיו הוטל? איזה כבוד!"
ביל:" חחחחח, נו רוצה או לא?" אמר ונעמד מסתכל אלי במבט שובבי..
סיגל:" בטח!שאני אסרב להצעה כזאת?!"
הוא חייך, הקים אותי והוביל אותי לעבר הארון, מתחיל לחפש משו שיתאים לי.
ביל:" הנה קחי"
סיגל:" תודה"
ניגשתי לחדר האמבטיה כדי להתלבש, סגרתי את הדלת וחייכתי לעצמי. ניגשתי אל המראה- פני היו סמוקות ושערי היה פרוע, פתאום הכל חזר אלי והרגשתי ממש מפגרת- טובעת באמבטיה כשביל מטוקיו הוטל נמצא 2 ס"מ לידי ועוד רואה אותי במצבים שאף אחד לא ראה אותי, ואני לא מתכוונת בקטע של הטביעה. " איזה פאדיחה" אמרתי לעצמי בקול. שטפתי את פני במים והרמתי את הבגדים שלי מהריצפה, הסתכלתי על האמבטיה שעדין היתה מלאה במים והתחלתי לרוקן אותה.
שמעתי דפיקה בדלת ואת ביל צועק מהצד השני- "הכל בסדר? שאני אכנס שוב?" הוא שאל.
סיגל:" כן, לא.. אני בסדר, אני כבר יוצאת".
התלבשתי בבגדיםשהוא נתן לי ופתחתי את הדלת כדי שיוכל לראות שאני באמת בסדר ועיניו ננעצו בי,
בוחנות את גופי.
אני באמת חייבת לציין שהבגדים שהוא נתן לי- בוקסר וחולצה צמודה, נראו עלי ממש טוב וגם היו בדיוק במידה שלי. החולצה גם החזיקה לי את הציצי והוא נראה ממש טוב גם בלי החזיה.
אבל לא הרגשתי כל כך נהדר, פשוט הרגשתי מטומטמת.
הסמקתי ושאלתי אותו- "יש לך אולי מברשת לשיער?? אני נראית זוועה.."
ביל:" כן בטח, שלי לא יהיה?!?..חחח..הנה קחי"
שמתי את הבגדים שלי ליד התיק הקטן שבאתי איתו ולקחתי מידו את המברשת. היו לי מלא קשרים.
ביל נעמד והסתכל על הניסיונת שלי להסתרק וצחק.
ביל:" חחחחחחחחחח, רוצה שאני יעזור לך?? את נראה לי מזה הסתבכת.."
סיגל:" או כן, אני רואה שאתה מבין בזה יותר טוב ממני, בטח כל יום לוקח לך איזה שעתיים לסדר את השיער... חח.."
ביל:" אהה אז ככה זה הולך?!"אמר והתקרב אלי
סיגל:" מה באמת חשבת שאני אתן רק לך להנות?? ולהפסיד את כל הכיף?? אני לא חושבת"
הוא צחק ולקח מידי את המברשת, שם אותה בצד ולקח מרכך.
הסתכלתי עליו, לא מבינה והוא שוב פעם התחיל לצחוק
סיגל:" מה אתה עושה? אתה רוצה שוב פעם להרטיב אותי?"
ביל:" ת'אמת שכן.." הוא חייך חיוך ממזרי"... אבל הבאתי את המרכך כדי שיהיה יותר קל לסרק אותך.
חוץ מזה אני באמת צריך מקלחת"
הסתכלתי עליו, מעבירה את מבטי על גופו והתחלתי לצחוק "נראה לי שכבר עשית מקלחת..חח כולך סחוט"
ביל:" כן, וזה מזכיר לי שזה באמת בזכותך אז.. נראה לי שאני צריך לגמול לך"
סיגל:" אה כן, ומה בדיוק תעשה???"
ביל :" את ת'כפ תראי" אמר והציא אותי מהמקלחת.
סיגל:" מה את עושה? תפסיק לדחוף אותי.."
ביל:" אל תדאגי אני ת'כפ יכניס אותך".. וסגר את הדלת.
דפקתי על הדלת ושאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות אבל הוא לא ענה לי..
סיגל:" אם אתה לא פותח לי עכשיו את הדלת אני הולכת מכאן"
כבר הסתובבתי והתחלתי ללכת כשהוא פתח את הדלת, תפס אותי וכיסה לי את עיניי.
"אל תברחי לי" לחש לי והוביל אותי אל תוך המקלחת.
סיגל:" למה אתה עוצם לי את העיניים?"
ביל:" זאת הפתעה"
"הוא מריח כל כך טוב" חשבתי, "אפילו שהוא עדין לא התקלח מאז שהגענו"...
הוא סובב אותי אליו והוריד את ידיו מעיניי..
המשך יבוא....
* לבינת- אם את קוראת את זה אנחנו רק רוצות להגיד לך תודה שלא התייאשת מאיתנו, ושהפרק הזה הוא במיוחד בשבילך... אני מקווה שהפרק הבא לא יקח לנו כל כך הרבה זמן.. ושתואהבי את הפרק הזה
אוהבת ומקוות שלא התייאשת מאיתנו- פרח ובל 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בל ופרח