אני רועד אבל רץ ראשון.

המוזה מרחפת לה בעולמות משלה ולא מגיעה יותר מידי אל הידיים לכן אצרף משהו שכתבתי דיי מזמן...

אהובתי היא מדבר,

תמונת צהריים משובשת

עץ כמה לגשם באמצע השרב.

אהובתי היא מקור

מכסה ומלטפת

נאחזת באור שמש ועוטפת.

אהובתי היא שלווה

שבין ערביים ניצבת

מול אדמה שבורה וכואבת.

אהובתי מדברת,

לעת ערב שותקת,

והולכת לישון לה בשקט.

;

רגעים משונים.