מממ שום דבר מעניין. המון מבחנים, ללמוד המון, כמה יציאות פה ושם... חזרתי לקטע של הספורט... ונזכרתי כמה אני אוהבת את זה וכמה זה מרגיע... האהבה שלי לספורט מגיעה כמעט לאהבה שלי לשינה! וזה משהו מיוחד (היום עשיתי שעה וחצי של הליכה מהירה וריצה...)XD מה חוץ מזה? זיכרונות שחוזרים ולא עוזבים אותי... כבר למדתי לחיות איתם והבנתי שהם יהיו חלק ממני, שמגדיר אותי לעוד המון זמן כנראה... ואני לא חושבת שזה משהו רע. אני כל כך עייפה מהכל... אני כבר לא יודעת אפילו ממה... החיים מעייפים אותי... היום חברה שלי רבה איתי ואין לי מושג אל מה... אבל זה גם לא ממש מעניין אותי >.<. אני לא בן אדם שנותן לבעיות כאלה להטריד אותו... אם היא רוצה התנצלות שתבוא ותסביר את עצמה...
לאחרונה גיליתי שיש אנשים אצלי שמוגדרים כאנשים שלמרות שהרגע פגשתי אותם, יש להם את הדבר המיוחד הזה שגורם לך להתאהב בהם בשנייה הראשונה שאני רואה אותם... ויש את אלה שאפילו אחרי שנים שאני מכירה אותם, אני עדיין לא מוצאת שום דבר טוב בהם...
חוץ מזה גיליתי שזה טוב להסתובב ליד אנשים שנותנים לך השראה.. זה עוזר לך להתקדם והם עוזרים לך להבין את החיים בצורה טובה יותר ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
