לא יודעת למה, אבל פתאום לפני מס' דקות ספורות, עלו בי פלאשבקים מלפני כמעט 12 שנים.

יום העליה לארץ.

לא זכור לי הרבה כי הייתי רק בת 7 וקצת.

אבל אני בהחלט זוכרת את העליה לאוטובוס.

רואה את סבתא היקרה שלי מנופפת לי לשלום, כמו בסרטים עם מטפחת לבנה..

אני זוכרת שבכיתי כל הנסיעה.

אני זוכרת את הציפייה בנמל התעופה.

ציפייה שנמשכה נצח.

בנוסף באותם זמנים, זאת לא הייתה טיסה ישירה, כך שנאלצנו לישון באיזה מקום כזה ששיכנו בו את כל העולים..

אני זוכרת את כל האנשים לחוצים, מחפשים עגלות לתיקים שאיתם..

אלה עוד לא היו מזוודות, אלא תיקים כחולים עם משבצות כחול לבן.

בקיצור, לא חוויה שארצה לחזור עליה.

ולמרות הכל,

אני שמחה שאני בארץ.