לצערי ביום שישי, לא היה דייט...

ביליתי את הערב בבית חולים עם אמא. היא לא הרגישה טוב והלחיצה אותי כל כך שכמעט אני התעלפתי..

הנסיך כבר היה בדרך אלי, ליתר דיוק הוא כבר הגיע כשהרמתי אליו צלצול

כשכולי רועדת ובוכה, בהלם ובעיקר אבודה.

הוא הרגיע אותי גרם לי להתאשת ולחשוב טיפה.

אמא בסדר... עברתי לילה לא פשוט אתמול אך בסופו של דבר הכול בסדר!

היום ניפגשנו ב-17:00 אחר הצהריים.

לפני הפגישה העסקתי את עצמי וראיתי סדרות, שמעתי מוזיקה..

וכשזה כבר לא עבד עלי והלחץ השתלט

החלטתי לשחק סוליטר

הלב פעם מהתרגשות

וצמרמורת נעימה עברה בגופי.

כמעט נפלתי במדרגות מרוב שמיהרתי לצאת לקראתו.

הלכתי לקראתו בצעדים מעט חוששים ומלאי התרגשות..

הוא היה בפלאפון, והרים את ראשו בדיוק כשנעמדתי מולו

התחבקנו כאילו אנחנו מכירים תקופה ארוכה מאוד

היה לי כיף. התרגשתי כל כך

אכלנו במקס ברנר

ולאחר מכן נסענו לטיילת בים והסתובבנו לנו בכיף.

טיילנו ודיברנו

צחקנו

ונהננו

וכל הזמן הזה.. החזקנו ידיים

לבסוף התיישבנו על ספסל מול הים

נשענתי עליו והוא חיבק אותי

הרגשתי איך האוויר אוזל מראותי לאט לאט

וצמרמורת של התרגשות מילאה אותי

הוא נישק אותי

בעדינות רבה כל כך

כאילו אני שבירה..

אילו הייתי עומדת- הייתי נופלת

אילו הייתי סוכר- הייתי נמסה.

חבל שמחר יום ראשון

אחרת היינו מבלים עוד זמן ביחד.

אומנם היום שלנו נגמר, אך אני מאמינה שזו רק ההתחלה