לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...


- Because Sometimes it do come true -

כינוי:  Myself?350

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

גרר למה אני כזאת מעצבנת איכ איתי


 

שיט. יש לי ממש הרבה חששות

שאני באמת, למרות שהייתי רוצה אני לא יכולה לשכוח מהם.

זה גורם לי הרגשה שמשהו נורא יקרה לי. ושאסור לי לעשות את זה.

אבל אני לא יכולה שלא. כי לא יודעת. איכ

 

טוב  אז גם אם אני אמות(כן אני מגזימה) או שמשו רע יקרה

אני ארדוף את כולכם מואהאהאה

 

חח טוב אני באמת מרגישה "אההה". שיט אני צכה ביטחון

עוד מעט אתחיל להרגיש משותקת כזה. בלעכס.

גרר זה  לא יכול להיות רע. תזכרו.

 

מואהאהאהאה

נכתב על ידי Myself?350 , 7/12/2007 17:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כן, שוב


 

אני באמת חייבת להפסיק לעדכן כ"כ הרבה פעמים באותו יום.

 

אבל החלטתי, שכנראה ההרגשה הזאת שווה הרבה יותר מכל הבלע ומכל מה שהפיצולים חושבים.

אז שיחשבו מה שהם רוצים. כי טוב לי. אה.

 

וואי אני כל כך אוהבת את אחותי. ^^ מאמי שכמונתה.

 

היכולת הזאת להפוך את היום שלי מרע ביותר לנפלא- זה קסם.

 

מצד אחד, זאת הרגשה נפלאה. באמת.

מצד שני, זה לוותר לעצמך. זה מוזר. ממש.

בהתחשב בעובדה שלא פגשתי אותו ושזה מרגיש נפלא.

אני אפעם לא חשבתי שיהיו לי כל כך הרבה חששות ואני פשוט אגיד "נו, טוב" אחרי שיחה איתו.

 

נמאס לי מטיפשות ו.. כן טיפשות. אבל היי לא באמת אכפת לי. נכון שזה נחמד?

 

אז אני לא אמות, נכון? (כן, אני יודעת. אני מגזימה טיפה. רק טיפה)

אם לא הייתי מרגישה מחוייבת להזכיר לעצמי את הבעיות כל הזמן, היה הרבה יותר נחמד.

 

טוב, נו..  אז המשך יום קסום לכולם ^^

 

נכתב על ידי Myself?350 , 6/12/2007 19:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כן כן אני יודעת.


 

אני מעדכנת לעיתים קרובות מידי.

טוב, לכם זה לא באמת מפריע כי אין "לכם" חח אבל לי זה ממש מפריע.

אני פשוט ממש מעצבנת את עצמי.

הו, נפלאות הבלוג.

 

הפוסט הקודם שלי סתם היה טיפשי.

גרמתי לזה להישמע אחרת ממה שזה. אבל זה באמת לא ככה.

אז כן, אני מפחדת, ממש. אבל זה לא באמת הבעיה.

אני יכולה להכריח את עצמי להתעלם מכל הבלע,

הבעיה זה הפיצולים.

הם יודעים שטוב לי והם דואגים לי. אז צריך לשכנע אותם שזה טוב, אחרת הם לא יעזבו אותי במנוחה.

הבעיה שהם לא משתכנעים בקלות כל כך.

הם נשמעים כל כך משוכנעים שהם גורמים לי להאמין להם טיפה. כמובן, שזה עובר.

הבעיה היא, שאני יודעת מה קורה

ואני צכה להקשיב לעצמי לשם שינוי ולהפסיק עם השטויות. באמת שאני מעצבנת את עצמי.

 

יש דברים שיכולים להיות כל כך לא מציאותיים לפעמים. ואני מוכנה לקחת את הסיכון, וכאן בעצם הבעיה.

קשה להילחם נגד עצמך.  אני פשוט יודעת שזה שווה את זה, וזה הקטע המוזר, טוב לי.   גררר            

עוד בעיה היא שגם אם אני אחליט שזה לא טוב לי ואני ארצה אחזור לדיכאונות, אני לא באמת אצליח לעשות את זה.                                    

נכתב על ידי Myself?350 , 6/12/2007 14:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMyself?350 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Myself?350 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)