 כינוי:
™.I'm Banana Cookie בת: 29
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
הזמן עבר כ"כ מהר.
היי לכם. (:
בלוג חדש, התחלה חדשה, מה עוד ?
הבלוג הוא די ישן, הוא נבנה לפני 5-6 חודשים, ולא פעל עד עכשיו.
אין פה עדיין כלום כי רק עכשיו התחלתי, ואני מרגישה צורך, לכתוב פוסט.
אני לא שולטת בעצמי, גרגרגר. *~* נמנמ, שמי הוא עוגיית בננה, שמי האמיתי, אולי בהזדמנות,
עוד כמה חודשים, ימים, שבועות או אולי אפילו שנים. O_O '
העיצוב פה כ"כ דוחה וכלום לא מעוצב שזה דוחה אפילו אותי, אבל תתגברו.
אני די אקצר ואפסיק לחפור, כי המחברת של היסטוריה מונחת לי על המיטה,
מחכה שאני אתחיל ללמוד למבחן מחר, גרגרגר, תחזיקו לי אצבעות. ((:
עוד שלוש-ארבע שבועות, וזהו, השנה נגמרת. וואו, זה מה שיש לי לומר. הזמן פשוט טס,
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל מבחינתי, רק סיימנו מחצית אחת,
או שאולי רק התחלתי את כיתה ז'. אני פשוט לא יודעת לתאר את ההרגשה. השנה עברתי המון, כ"כ הרבה.
אחרי החופשה מפצלים אותנו, לא רוצה, לא רוצה! אני לא רוצה להיות עם ילדות אחרות, בנים אחרים, כיתה חדשה,
כ"כ לא. טוב לי, באמת שטוב לי. אני לא רוצה שזה ייגמר. לא להאמין השנה עברה כ"כ מהר, זה משהו בלתי נתפס,
אני נשבעת לכם, בחיים שלי לא הרגשתי ככה. זאת הייתה שנה נפלאה, נהדרת, מדהימה.
הוכחתי לכולם מי אני, מה היכולות שלי, הצלחתי להגיע לפיסגה! ועכשיו, עוד מעט, להתחיל את הכל מחדש.
לא מקובל עליי, אני לא רוצה את זה, ממש לא.
כולם אומרים שכיתה ז', זו הכיתה הכי מדהימה, ואני מבינה גם למה.
חברה הכי טובה שלי עברה לתיכון אחר תחילת השנה שעברה, ופחדתי.
פחדתי שלא יהיה טוב, שיהיה לי קשה מבחינה חברתית. אבל טעיתי. טעיתי המון. התחברתי לילדות, מדהימות.
זה לא היינו חברות, היינו, אבל לא כאלה שמדברות המון, שמטיילות ביחד והכל והכל.
הייתי כל הזמן קשורה לאותה הילדה, ועשיתי טעות איומה. תמיד שרבנו, בכיתי - לא הייתי מקשורת לעוד ילדות חוץ ממנה.
אבל, זה עבר, התחברתי לילדות, והעזיבה שלה, עד כמה שזה קשה לומר > עשתה לי טוב. טוב מאוד אפילו.
התחלתי חיים חדשים, אפשר לומר. הכרתי ילדה מהבצפר השני, שהיא? זה פשוט המון המון בשבילי,
ואני אוהבת אותה כ"כ. 3> כמה אני חופרת, חח.
אבל, לא יודעת, לעזוב את הטוב הזה, להרוס את הרושם, ליפול מהפיסגה, באמת שטוב לי, ואני לא רוצה להרוס את זה.
"
כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי.
כזאת אני עוצרת רגע נשברת ושנייה אחר כך
משחררת כבר לא הייתה לי הגנה והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עלי הרבה אבל בסוף לסלוח.
לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב,
שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי.
מישהו אמר כל השירים אותו דבר
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח
גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח.
כשירד מבול על הרחוב
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים
אני אהיה לי אש מאנשים קרים.
הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט וטוב לי.
וילדות חולפת ומלטפת את הראש
ממציאות שחושפת ציפורנים לתלוש
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח
כי לא בך החום אליו אשוב לברוח.
כשירד מבול על הרחוב...
כי כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר
וטוב לי, טוב לי, טוב לי...
אני אהיה לי אש מאנשים קרים, אש מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אשמור עלי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי.
מלחש הקנאה מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
שהתקשה מרוב שהוא אוהב.
מדוחק הכבישים, מבני אדם טיפשים
שכבה אחר שכבה לכאוב ולפרק
אני אהיה לי שיר מפחד משתק.
כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי."
קרן פלס, מבול.
אולי תגובות יעודדו אותי מעט. >_< ' וכן, מתי תבינו שאני כן רומזת? D:
טוב, לאור המבחן מחר, עאלק, אור. XDD
אני הולכת להתכונן למבחן ה.. עזבו, עדיף שאני אעצור פה. 3>
בייק, עוגיית בננה. DD:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
