אני אוהב אותך, קטנטונת. אבל אני כל כך מחוּרר, מתוקה, אני לא יכול. אני אוהב אותך, אני אוהב אותך כל כך,

אבל אני כולי מלא חוֹרים קטנים וגדולים, בכל הצורות והצבעים, כולי מלא חוֹרים ונקבים חלולים.

את נשפכת מתוכי, נסחטת מתוכי כמו איזה סמרטוט של ספונג'ה. אני כל כך אוהב אותך.

אני רוצה, רוצה כל כך לאהוב אותך יותר, חזק יותר, מהר יותר. לאהוב אותך ככה שתרגישי.

אבל אני לא יכול, אהובית קטנה שלי, את לא מבינה, אני מחוּרר.

הייתי רוצה לקחת אותך ולשים אותך בתוך קופסה קטנה. יפה כזאת, קצת ישנה. הייתי סוגר אותך שלא תברחי החוצה.

בחוץ הקופסה הייתה קשוחה כזאת, מברזל ומתכת, אבל בפנים היה לך את כל העולם שלך. כל הדברים שאת אוהבת.

הייתי לוקח את הקופסא הזאת ושם לי אותה בתוך הלב.

בתקווה שהקופסה לא תצא דרך החור.