הסיפור של איה בראון\ליה שרביט

איה בראון היא בנאדם בלתי רגיל. כלומר, איה בראון מאוד רגילה, אבל היא מיוחדת. שונה.

איה בראון לא מדברת. היא יכולה לדבר, אבל היא לא מדברת. איה בראון לבנה-לבנה, ורזה מאוד.

לאיה בראון יש עינים כחולות גדולות ושיער שחור. איה בראון לא יפה.

איה בראון תמיד לובשת חצאיות בגזרה גבוהה בסגנון שנות השמונים. איה בראון תמיד נועלת עקבים שחורים. איה בראון גרה בבית קטן ולבן. כולם אומרים שכל פעם שהיא נכנסת לביתה, איה בראון נעלמת. הבנתם את ההומור המשובח?

איה בראון לבנה, הבית שלה לבן? נעלמת? מצחיק.

 לאיה בראון אין חברים. לאיה בראון אף פעם לא היה חבר, ידיד, או מכר. אף אחד לא מכיר את איה בראון.

איה בראון מסודרת מאוד. איה בראון קמה כל יום בעשרה לשש ומתקלחת בין שתיים לארבע דקות.

לאחר מכן איה בראון מתלבשת, וזה לוקח לה חצי שעה, כי היא עושה הכל מאוד בעדינות ודייקנות.

לאחר מכן איה בראון מסרקת את רעמת התלתלים השחורה שלה, ומתאפרת קלות.

במחשבים איה בראון לא ממש מבינה. אבל גם במחשבים היא מסודרת.

תמיד הסמלים הקטנים של הדסקטופ שלה היו מסודרים בטורים מוארכים, ולא רק זה, הם גם היו מסודרים לפי סוגים:

למטה האביזרים שבאים עם המחשב, מעליהם קבצי הקול, ומעליהם המסמכים.

איה בראון טובה בלנעוץ מבטים.  אם קורה משהו, ויש צעקות או ריב במשרד, איה בראון תמיד שם באזור, נועצת מבט.

פעם קרה שהבוסית  צעקה עליי בגלל טעות שלא באשמתי, ואיה בראון ידעה שזה לא הייתי אני.

זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את איה מדברת. "זה לא הוא", היא אמרה.

ולמרות שאיה בראון כפופה לבוסית, הבוסית האמינה לה, ואני מוכן להישבע שראיתי ברק של יראה בעיניה.

 כולם קצת פחדו מאיה בראון.

תמיד שאלתי את עצמי מהם החטאים הקטנים של איה בראון.

לא יכול להיות שהיא באמת כזאת מתוקתקת ומסודרת ומאורגנת. זה פשוט לא יכול להיות. איה בראון, איה בראון... בטח יש לה איזה קטע.

אולי כל סופשבוע היא טסה לתאילנד ועושה שם באנג'י מטורף. אולי כל ערב בשמונה היא שמה מוזיקה פול ווליום באוזניות ורוקדת כמו משוגעת. אולי היא קמה כל יום ב4 לפנות בוקר ומקשקשת גרפיטי נון-קונפורמיסטים על הקירות בתל אביב. אולי היא הייתה היפית פרועה שעשתה מיליון ניתוחים פלסטיים כדי לקבל תדמית אחרת.

חשבתי על זה, ואמרתי לעצמי שאם היא באמת עושה את זה כל זה, אז היא מסתירה את זה ממש ממש טוב.

"יש לי אספרגר" אמרה לי איה בראון יום אחד ונראתה כאילו היא מסתכלת דרכי.

כשהבחינה במבטי השואל הוסיפה "נדב, ראיתי איך אתה מסתכל עליי לפעמים ושואל את עצמך מה יש לי. אז יש לי אספרגר" אמרה והמשיכה לה לדרכה.

אז זה מה שיש לה. אספרגר. לקות התפתחותית מהקשת האוטיסטית. בגלל זה היא לא מדברת הרבה.

בגלל זה היא כזאת... חכמה שכזאת, בגלל זה היא פשוט קצת שונה מכל השאר.

ואני התעופפתי לי עד תאילנד כשבעצם מה שהיה לה זה אספרגר.

זהו...

אני לא לגמרי שלמה עם הסיפור, אבל הוא נחמד.

המשך יום נעים שיהיה לכולכם