
ה-פנקס. סליחה על האיכות האומללה
בשעה טובה והמון מחשבות, נגמר פנקס המחשבות השני שלי. אם אתם זוכרים ואם לא, הנה הפוסט הקודם של פנקס המחשבות.
למי שאין לו כוח ללחוץ על קישור חמוד ולהנות מפניני חוכמה והגות, שיילך יתקאווד. סתם, אני קושקוש :)
אז בשביל כל העצלנים- פנקס המחשבות שלי הוא פנקס קטן שלא נראה יותר מידי מיוחד, אבל תכולתו מיוחדת מאוד (!) - המחשבות שלי.
כל הדברים שאני חושבת סתם באמצע שיעור, באמצע הלילה, או סתם בחיים, ונראים לי מעניינים באיזשהו אופן- אני כותבת אותם שם.
אז תהנו, אני חושבת 
יש לי מנטליות של ניצולת שואה. אני חייבת לגמור מהצלחת!
איום ונורא ממש.
אני לא רוצה לדמיין את שברון הלב הקטן שיש למורים כשמישהו מפהק או נרדם בשיעור שלהם.
מילים שאני אוהבת:
- מנטליות
- קלנסוואה
- אינטגרציה
- טלסקופ
- רצסיבי
- סיזיפית
"כשתעשו 5 יחידות במתמטיקה תלמדו מזה עליה מקסימלית"
אווו, So bad, אני אף פעם לא אדע מזה עליה מקסימלית.
אם לומר את האמת- אחרי שלושה ימים עם קונסילר, אין לי מושג מה עשיתי בחיים שלי בלי זה.
הגעתי למסקנה שבנות צריכות להיות שופטות במשחקי כדורגל.
פשוט כי ממש לא אכפת להן מי ינצח. וכי השופט תמיד בן זונה!
אמרו לי שעדיף לישון בלי גרביים, כי ככה יוצאות האנרגיות הרעות.
נראה לי שכדאי לאמץ את זה.
זה מצחיק שאני שמה שעון מעורר למרות שאני יודעת שהוא לא יעיר אותי.
בעצם, זה לא ממש מצחיק.
אני הבנאדם היחיד בעולם שלא קשה לו לומר מסצ'וסטס?! מ-ס-צ'ו-ס-טס!
אני יודעת שפיזיקלית אני נמצאת עכשיו בצד המואר של הכדור.
הבעיה היא שזה ממש לא מרגיש ככה.
כעיקרון, אני נגד עונש מוות.
אבל כשזה נוגע לאנשים שהולכים בניחותא מולך כשאתה על אופניים- תמותו.
לסיפור*:
"הנה נס קטן שקרה לי: ביום חמישי, עובדי משרד הבריאות שבתו. משהו עם שכר נמוך, הדברים הרגילים.
ליד קופת חולים היו הרבה אנשים. כולם היו זקנים, חוץ מאחד, צעירצ'יק.
אני עברתי שם ליד באוטו, ופתאום ראיתי אותה עם לבוש צבעוני ביניהם, הולכת בצעד מהיר ובטוח.
וככה היא עברה, כמו קרן שמש קטנה בין הרבה אנשים אבלים עם בריאות דועכת."
- לא נראה לי שיש הרבה דברים יותר מתסכלים מ"שיחה שלא נענתה" ממספר חסום.
- בעצם יש- למצוא הודעת "ערה?" על הבוקר כשאת קמה.
איזה מילה מוזרה זו "לשכה".
לספר*:
"ולעזאזל, מזה הקטע הזה שלמרות שאנחנו כבר שנים ביחד, אתה מתעקש לקנות 2 מיטות שנחבר, ולא אחת לשנינו?!
כוס אמק איתך כבר, נמאס לי ממך."
פתאום הרחתי את ריח הבצל על הידיים. הרגשתי שזה נכנס לי מתחת לעור, מתערבב לי במחזור הדם ומרעיל לי את הגוף.
(הוכחה לכך שאפילו את העובדה שהידיים שלי מסריחות כי אתמול חתכתי מלא בצל לקיש, אפשר לכתוב בצורה פלצנית)
(אבל מה שמצחיק זה שבאמת הרגשתי שהריח הזה של הבצל מרעיל לי את כל הגוף)
(היפוכונדריה?...)
ערסים מדהימים אותי.
הם פיתחו את הקטע של הליכת מכות לדרגה של אומנות ממש.
מדהים!
קר לי.
אני שמה סווצ'רט, צעיף, וגרביים עבות, ועדין קר לי.
פתאום הבנתי שכנראה שבכלל קר לי מבפנים.
ת'אמת, השאיפות הכי גדולות שלי בחיים הן להיות מורה, להיות סופרת, ושהחברים של הבן שלי יחשבו שאני כוסית.
- היה לי חור, אבל עכשיו הוא נסתם, וכבר כמעט לא מרגישים.
- אין הרבה דברים יותר אומללים מלילות בלי ירח
ליוצ'
I LOVE YOU!
מדין

מפחיד כמה שיללות של חתול דומות לבכי של תינוק.
רק בתל"י:
- מורות שמסוגלות במבט אחד לאבחן אם הילד לקח\לא לקח ריטלין
ומעכשיו אתה קיים כבר רק בחלומות שלה.
אז זהו :)
אני מצטערת שנטשתי לאיזה שלושה חודשים... זה באמת לא היה במזיד וזדון. אני אקפוץ לעוד גיחה עוד... חודשיים ככה 
המשך יום מקסים שיהיה לכולכם,
ליה 

אני, אצלי בחדר, אפריל 2010.