[זהירות, קטע מבאס ת'אחוריים לפניך]

אין לי כוח לכלום. מכירים את זה שלפני החופש, המורות כזה "טוב, יש לכם חופש, אז קחו את הזמן למלא את המצברים"? אז זהו, אני מרגישה שבמקום למלא את המצברים, הפאקינג חופש הזה מרוקן אותם. נעים לי חופש, אבל רע לי כל דבר אחר. אני לא רוצה כלום, אני ישנה חצי יום. ההורים שלי בקושי רואים אותי, כי כשאני קמה הם כבר בעבודה, וכשהם חוזרים מהעבודה אני עם חברים או סתם מסתובבת.

אני לא מפסיקה לחשוב בחופש הזה. כל הזמן אני חושבת על הכל. מחשבות פילוסופיות ומחשבות מטומטמת, מחשבות על אהבה ומחשבות על... דברים מפגרים.

זה לא בריא, אתם יודעים, לחשוב יותר מידי כל היום. אם היה שקט כל הזמן וכל אחד היה חושב את המחשבות שלו, כולם היו מתבשלים במיץ של מחשבות ואז הופכים למרק מחשבות מהלך. זה רע לחשוב יותר מידי. רע, רע, רע. רק רע יוצא מכל הלחשוב הזה. דיי לחשוב, נו.

Allein Allein - Polarkreis 18

כל הקטע עם הקנאה והרכילויות מהפוסט שעבר... אפשר לומר שיש הפסקת אש קטנה. הכל עוד דיי שביר, אבל זה לא באמת משנה כבר. אני כועסת, וזהו, בערך.

באו אליי בתלונות שאני יותר מידי שרלילה ליד בנים. קראתי את הפוסט הזה, ות'אמת, הבנתי כמה דברים. נכון. אני כוסית, אני פרובוקטיבית, אני דורשת תשומת לב ומקבלת אותה. מסיבה לא ברורה - אנשים אוהבים אותי, אז אני אומרת תודה ולגמרי בסדר עם זה. לא מתאים לכם? זו בעיה שלכם, תתמודדו איתה. רק יאללה, צאו מזה. אותי אתם לא תצליחו לשנות.

[ותודה לכל החברים המדהימים שלי, שהכי כיף לי איתם ושאני הכי אוהבת אותם בעולם ]

Lala Land - Demi Lovato

וכדי לסיים את הפוסט בנחמדי, כי יש לי מצב רוח נעים לבריות ברגעים אלו, כמה ציטוטים מהשנה שעברה עלינו בכיתת החינוך המיוחד המכונה ח'1:

- הילין, מורה לערבית: כיוון שאני בהיריון, עוד מעט תבוא מורה מחליפה

רז: נראה לי שראיתי אותה... גבוהה ורזה כזאת?

הילין: לא...

רז: אוקי... אז שמנה ונמוכה?...

- טל: כוסאימא שלך, אני עושה לך זרוע משולשת!

- ניבל, מורה מחליפה לערבית: שו איסמק [איך קוראים לך]?

בר: אה... הכל בסדר!

- *שר'וש המורה המהממת למדעים מנסה לגרום לנו להעתיק מהלוח ולסתום ת'פה*

שרה: לסגור את הפה והיד עובדת!

- *באמצע שיעור גיאוגרפיה, ניב נכנס לכיתה ומספר על הטיסה לתאילנד*

טל: יוו ניב! מה, ראית את השבר האפרו-אפריקני?

אז זהו, עוד משהו כמו שבוע יש לי יומולדת [25.7],

ועוד שבועיים בערך יש מחנה [31.7] שאלו שני דברים שאני נורא מחכה להם

אחרי זה יש גם טיסה לספרד, אבל אני לא רוצה, אז לא בא לי לדבר על זה

טוב, המשך חופש נעים

ליה

[אגב, אני מרשה לכולם להביא לי המון מתנות. כןכן ]

אחי ואני, משהו בסביבות 5 דקות אחרי שהתעוררתי. אני פשוט קרועה על התמונה הזאת, למרות שאני נראית כמו הומלסית ולמרות ששמני בכלל לא הסתכל למצלמה. יולי 2009.