השבוע חשבתי מאיזה גיל אני בערך מתחשבנת על מה שנכנס לי לפה, והגעתי למקנה שזה גובל בטירוף. אני מעריכה שזה התחיל בערך בכתות ה'-ו' ונשמע לי לא שפוי שילדה בת 11 מתעניינת בקלוריות וכאלה. אף פעם לא הייתי ילדה שמנה, אני מניחה שפשוט הסביבה התחילה להשפיע עליי אז התחלתי לשקול כל דבר שאני אוכלת. כמובן שאף פעם לא הייתי ממש בדיאטה, בטח לא בגיל הזה, אבל נראה לי מיותר לילדה בת 11 שאף פעם לא סבלה מעודף משקל לחשוב על קלוריות.
אבל תמיד יקחו דוגמנית שחיפית.
הבד יותר חסכוני.
החלטתי שהשיעורי פית"ק יהיו פעם בשבועיים. בכל זאת, 120 שקל לשיעור זה הרבה בייביסיטר.
"כדי להכיר אדם היטב עליך להכיר את עצמך"
"המלט"/וויליאם שייקספיר
המשפט שהכי השפיע עליי. מחזה גאוני.
וזה היה פוסט מיותר.
אבל פוסט.
וזה הכל.