חשוך בחדר,לילה.

ונהיה קריר.. החורף מודיע לי "אני עדיין כאן,אל תדאגי".

צעדתי מחדר לחדר. בחושך.

עד שהגעתי לחדר שלי. והחלטתי שאני נכנסת,

צעדתי פנימה

כואב לי, קר לי, מבולבל לי, מציק לי

נעמדתי מול המראה

במילא לא רואים כלום בחושך. רק צללית.

צללית שנראת מסכנה.

שחורה ומפוחדת. כמוני.

הרמתי את השפתיים

חשפתי שיניים

וחייכתי.

החיוך הכי טוב שאני יכולה לחייך.

אמרתי שאני לא נשברת - וקיימתי.

בע.

שבוע לחוץ ומטורף.

שיהיה לכם יומטוב.