אם לאמר את האמת,

כשפקחתי את העיניים בבוקר לא העלתי בדעתי שזה יראה ככה,אני יכולה להגיד בברור.

אז בהתחלה זה היה באמת בוקר רגיל קמתי מהמיטה לצלצול הטלפון של אמא שהעירה אותי ב- 'מזל טוב' דיי יבש ועוד כל מיני ברכות נדושות מסביב.

כשפתחתי את האייסיקיו היו כמה אנשים נחמדים "שהפתיעו" במזל טוב,היו את אלה שיותר השקיעו בכמה מילים שחיממו את הלב.

מצאתי את עצמי עושה את אותה פעולה חוזרת של הדלקת הטלוויזיה והתפרקות על הספה בחוסר מעש.

והייתי בטוחה שלפחות עד הצהריים ככה זה הולך להיגמר.

בין לבין היו כמה טלפונים נחמדים עם שירים ומנגינות (שרי אני אוהבת אותך. :)

בשעה 12 בערך היה זמזום באינטרקום וכששאלתי מי זה -  ענו לי "משלוח" פתחתי את הדלת.

ואז הגיע לקומה שלי שליח עם זר ענקי של בלונים,דובי גדול וחמוד וכרטיס ברכה צבעוני.

איזה חיוך היה מרוח לי על הפנים.

מעיין שלחה את זה. אני כל כך אוהבת אותה. למרות שביום שלי,ביום הולדת שלי היא לא יכלה להיות פה היא ממש לא איכזבה אותי. וגרמה לי לשמוח.

אח"כ נמשכו קצת טלפונים סבתות,חברים בלה בלה

בסביבות הצהריים קבעתי להיפגש עם מיכל,וללכת לסרט צ'רלי בממלכת השוקולד. (יאמי,גוני דפ.)

לפני הסרט היא הגיעה אליי הביתה עם חתיכת עוגה וזיקוקים מעל חח :)

אח"כ הלכנו לקניון לראות את הסרט. הסרט היה ממש טוב וצחקנו הרבה.

נפרדתי ממנה בחיבוק ונשיקה. ואמרתי לה שבאמת הצהריים שהעברתי איתה היו כייפיים.

התכנון היה שאחרי הסרט אני הולכת עם ההורים למסעדה,גם הם רצו לקחת חלק בחגיגות ובאמת שלא התנגדתי כי לא חשבתי שיש משהו אחר לעשות.

כשהגעתי הביתה בחזרה מהקניון מצאתי על המיטה שלי מעטפה חומה גדולה ושקית של TNT

זה היה מהילה. היא באמת הפתיעה אותי ולא חשבתי שדווקא היא תזכור,ועוד תכין לי מתנה.

אני יכולה להגיד שבחיים שלי לא קיבלתי מתנה כזאת,כל כך יפה.

היא עשתה לי קלסר ענקי עם מלא טקסטים מהממים,תמונות מלפני מלא שנים שלי ושלה מכיתה א',מלא ברכות וזיכרונות מהעבר. וזה היה פשוט מדהים. קלסר מפוצץ פשוט.

התקשרתי אלייה מיד ואמרתי לה תודה.

ואז, הלכתי עם ההורים למסעדה.

חזרתי לפני כמה זמן. והיה נחמד.

הופתעתי. לא ידעתי שזה יגמר ככה.

באמת,

יש לי חיוך ענקי על הפרצוף.

תודה לכולם. גם לכם על הברכות.

החיוך חזר,

בהחלט.