[היהודים – father]

Hey, Dad, look at me

Think back, and talk to me

Did I grow up according to plan?

And do you think I'm wasting my time

Doing things I wanna do?

But it hurts when you disapproved all along

And now I try hard to make it

I just wanna make you proud

I'm never gonna be good enough for

You can't pretend that I'm alright

And you can't change me

?Cause we lost it all

Nothin' lasts forever

I'm sorry I can't be perfect

Now it's just too late

And we can't go back

I'm sorry I can't be perfect

I try not to think

About the pain I feel inside

Did you know you used to be my hero?

All the days you spent with me

Now seem so far away

And it feels like you don't care any more

And now I try hard to make it

I just wanna make you proud

I'm never gonna be good enough for you

I can't stand another fight

And nothing's all right

Nothing's gonna change the things that you said

And nothing's gonna make this right again

Please don't turn your back

I can't believe it's hard just to talk to you

But you don't understand

[Simple Plan - Perfect]

i open my eyes

i try to see but i'm blinded

by the white light

i can't remember how

i can't remember why

i'm lying here tonight

and i can't stand the pain

and i can't make it go away

no i can't stand the pain

how could this happen to me?

i've made my mistakes

got nowhere to run

the night goes on

as i'm fading away

i'm sick of this life

i just wanna scream

how could this happen to me?

everybody's screaming

i try to make a sound

but no one hears me

i'm slipping off the edge

i'm hanging by a thread

i wanna start this over again

so i try to hold onto a time

when nothing mattered

and i can't explain what happened

and i can't waste the things that i've done

no i can't

[Simple Plan - untitled]

כל כך קשה לי ככה, להתמודד עם המצב הזה.

אין לי מושג איך הגענו לזה.

אבל נמאס לי. בפרוש ככה, נמאס.

אין לי מושג איך אני הולכת להמשיך מכאן,

מה שבטוח אני אנסה לעשות הכל, פשוט הכל כדי לא להיות בקרבתך, לא לפגוש בך,

כי אני כבר לא יכולה ככה.

הייתי בטוחה שבשלב מסויים זה יסתדר, ומה שהיה אז ישאר מאחור ללא זכר.

אבל איכשהו גרמת לסכר שבנינו להישבר, ועכשיו הכל נשפך לכיווני ואין לי את הכוחות לעצור את זה.

זו לא עוד החלטה של "מעכשיו אני מורדת, מעכשיו אני אחרת" כי זה אף פעם לא יקרה כנראה.

כזאת אני. ואחרי הכל אולי משהו דפוק בי. אולי אני זו שטועה, אולי אני זו שלא בסדר.

אבל תן לי לחיות באשלייה שלי, תן לי אוויר, תן לי זמן.

זה רק מוכיח שעם כל הרצון הטוב שלך לדאגה, אתה כאילו עושה ההפך.

אני כבר לא יודעת אם אתה עושה דווקא או שכזה אתה.

אבל נמאס לי.

בא לי לצעוק לך את זה באוזן. שתבין, שתדע, שתראה, שתרגיש.

הכל מתמוטט לי. הכל.

מה אני יעזור שאני אבכה שוב? תענה לי כבר.

לעזאזל איתך ועם העולם הזה.