אתמול היה הצו הראשון
אבא התנדב בבוקר לקחת אותי אל תל השומר
בדרך לא היו יותר מידי דיבורים
היו מלא פקקים ועיכובים
כולי מיואשת מהחיים. (לא מספיק שהתעוררתי ב6 וחצי בבוקר, כנראה.)
כמעט לפני שהגענו בסביבות 7:30
"בכל אופן, מאמי, את יודעת נכון? כששואלים אותך תגידי שאת רוצה לשרת רק קרוב לבית"
אני מהנהנת לחיוב
"אל תדאג אבא. שמעתי את זה מספיק. זה מה שאני אגיד"
בערך שעתיים אח"כ, אני יושבת מול המסך של המחשב בחדר ממוזג בכיתת מבחנים ג'
אחרי שהמוח שלי נשרף במשך שעה וחצי של מבחנים, הגיע השאלון של צה"ל לגבי מה רוצים לעשות בשירות, עד כמה רוצים לשרת בצה"ל וכו'.
ואז הגיעה השאלה,
" האם יש חשיבות למרחק של הבסיס מן הבית?"
1. כן
2. לא
3. ככה ככה
(אני לא ממש זוכרת את הניסוח של השאלה. ככה ש)
ואני רואה את עצמי לוחצת על מקש מספר 3.
(לא שרציתי, המצב הוביל לזה.)
יואו, איזה מהר עבר חודש.
לארוצהבצפרלארוצהבצפר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
