כשראיתי אותו מתחת לבית שלי עם המדים לא ידעתי שדבר כזה עשוי לקרות בכלל. לא ידעתי שדבר כזה יקרה בזמן הקרוב. אומנם הוא הבטיח, אבל כל כך הרבה פעמים זה היה לשווא.

בהתחלה רק ישבנו ודיברנו ולא הפסקתי להסתכל עדיין המומה מהעובדה שהוא יושב אצלי בחדר אחרי מקלחת חמה. הכל נראה לי כמו חלום ופחדתי להתעורר באותם הרגעים. כל שנייה פתחתי וסגרתי את העיניים, להיות בשליטה.

זה היה יום האהבה הראשון שהעברתי עם מישהו ולמרות העובדה שזה לא היה מתוכנן, ושאהבה אמיתית אין באמת הרגשתי משהו עמוק בפנים. חיכיתי לרגע הזה שנתיים שלמות, אני נשבעת. ידעתי שזה הוא. ידעתי שזה יבוא. ויותר מזה, ידעתי שבפגישה הראשונה שלנו כל המחסומים יפלו.

הוא נישק אותי כמו שכנראה רק הוא יודע. בתשוקה, ברוגע, משקיע בכל רגע. מלטף, נותן לי להרגיש בטוחה. פתאום הרגשתי חשופה, פתוחה בפניו כמו שלא הייתי עם אף אחד אחר.

הרגשתי חופשייה, הרגשתי שכל זה נועד להיות. וזה לא שאני מנסה להפיל תיקים או לגרום לאנשים להיות שלי אבל שנינו הרגשנו את זה. "אני מרגיש כאילו אנחנו איזה 10 חודשים ביחד" וזה באמת הרגיש ככה. כאילו נפגשנו כבר המון פעמים, כאילו הסיטואציה הזאת כבר מוכרת לנו.

אפילו כשהוא התחיל לגעת לא פחדתי. נהנתי מהמגע לא רציתי לעזוב אותו. גם כשנישקתי אותו לא יכולתי לעצום את העיניים רק לדעת ולהבין שהוא באמת פה, לדעת שהוא הכי איתי בעולם.

פירקנו ביחד יותר מחצי בקבוק יין וזה רק תרם לאווירה. נכנסו לבועה של שנינו, אותה בועה שבנינו שנים ביחד. הוא לא הפסיק להגיד לי כמה אני מדהימה וכמה כיף לו איתי, כמה הוא חיכה לזה וכמה זה היה צריך להיות ככה. אף פעם לא הרגשתי בטוחה עם מישהו כמו שהרגשתי באותו הרגע

איכשהו זלגו להן דמעות מהעיניים שלי וזה מחזק את העובדה שהוא הצליח לגרום למשהו להשתחרר שם.

ואני עדיין מרגישה את הטעם שלו ואני עדיין מרגישה אותו איתי ואני עדיין מרגישה את הנגיעות שלו כאילו הוא אף פעם לא הלך.

הכל היה אמיתי, מרגש, עצוב, שמח, סקסי, מביך, יפה ומפתיע.

דובי

שרביט לב

יין לבן חצי יבש

דיסק שירים שקטים

בראוניז

נסיך שלי.