בטח שאלתם לעזזאל, לאן מיכל נעלמה?
ובכן עברו עלי כאלו ימים, ימים כאלו מטורפים. נכנסתי להריון. פאקינג הריון. הייתי דיי בהלם ועוד ממני? מבחור שאני לא מכירה שהתשכרתי באיזה מועדון.
בעיקבות שלא קיבלתי מחזור, נכנסתי לפחד, עשיתי בדיקת הריון וגילתי שאני בהריון, ולעזזאל למי אני פונה? אבא? טפו ממש לא. אמא? היא תתחרפן! ודיברתי עם חברות, לא רציתי להפיל כי זה רצח, רציתי לשמור את הילד או הילדה שתצא, היו לי כאלו מחשבות, והחלטתי שאני יולדת אותו, אחרי כמה ימים באתי לספר לאמא אבל היא לא הייתה בבית, ופשוט נשברתי נפלתי לריצפה ובכיתי, לא ידעתי מה נסגר איתי, בחיים שלי לא בכיתי ככה, אחרי אז פניתי לאקס שלי ההוא שבגד בי, הלכתי אליו בלי להודיע, באתי אליו בוכה, הוא לא ראה אותי משהו כבר שנה ו...
הוא ניבהל פתאום לראות אותי ועוד בוכה, הוא הייה לבד בבית למזלי. והוא הרגיע אותי, סיפרתי לו את כל מה שקרה איך למה ומי.
לא האמנתי על עצמי שאני לעזזאל מספרת את זה לאקס שלי, לחבר הראשון שלי שבגגלו נדרתי נדר לא לאהוב יותר.
הוא חיבק אותי ואמר לי שיהיה בסדר. והלכנו לקנות עוד בדיקה. ויצא חיובי, יצאתי מהשירותים בקניון כולי בוכה, התחלתי להרביץ לעצמי מרוב גועל, והוא מחזיק אותי ומרגיע אותי, אבל לא נירגעתי, והוא: מיכל בואי נלך לרופא ניראה מה עושים. לא עיניין אותי כלום, ילד? אני את עצמי בקושי מגדלת. אז ילד?
נכנסו לאוטו וישר הלכנו לאיזה גניקולוג כל התורים היו תפוסים, והכניסו אותנו אחרונים בתור. וחיכינו משהו כמו שעתיים לתור שלנו, שעתיים ישבתי כמו סתומה ובכיתי. נכנסנו וסיפרתי לגניקולוג והוא הזמין איזשהי ועדה רפואית, וכולי מפחדת ומחזיקה לאקס שלי את היד.
ואז הרופאים אמרו לי שיש כדור מיוחד שעדין אפשר לשתות אותו וזה יפיל לבד, ושיהיה לי קצת דימומים, הייתי כולי בפחד. והלכנו לקנות את הכדור והלכנו אליו לבית כבר הייה לילה, ושתיתי, הייתי כ"כ עייפה שנירדמתי לו בספה בחדר, הוא העיר אותי שהוא יקח אותי לבית. קמתי הרגשתי שאני באיזה חלום, הוא החזיר אותי לבית. והוא אמר שאם אני אצטרך עוד משהו אז אני יגיד לו, לא האמנתי מאיפה להתחיל להודות לו ואמרתי לו תודה, יצאתי מהאוטו והיו לי כאלו סחרחורות נשענתי על האוטו, הוא ישר יצא ושאל אותי עם אני בסדר, והתעלפתי לו ביידים. אחרי כמה שניות חזרתי לעצמי, והוא הרים אותי והעלה אותי לבית, אמא שלי נבהלה שראתה אותנו ככה. הוא שם אותי במיטה ואמא שלי כולה באטרף מה קרה מה קרה? והוא אמר לה סתם היינו אצלי, והיא הרגישה לא טוב.
ואני אמא לא קרה כלום אל תלחצי. ואמא שלי אמרה לו תודה שהוא החזיר אותי לבית והציעה לו להישאר לישון כי נהייה מאוחר, והוא אמר לא אני יזוז לבית יש לי מחר בסיס. אמר לי תרגישי טוב והלך.
אמא שלי נכנסה לחדר שלי כולה צוהלת שמחה, מיכלי איזה יופי שחזרתם. ואני אמא לא חזרנו!!!!!!!!1 צאי מזה כבר! ושוב התחלתי לבכות. אמא שלי לא הבינה מה קורה לי. היא ישבה לידי ופשוט חיבקתי אותה, כולי רעדתי, היא התחילה לחשוב שהוא עשה לי כל מיני דברים. ואז סיפרתי לה הכל. פשוט סיפרתי לה. היא הייתה בהלם, וכעסה על זה שלא סיפרתי לה ראשונה, פחדתי מהתגובה שלה, היא פשוט חיבקה אותי ואמרה שיהיה בסדר.
ברגע זה שכ"כ הייתי צריכה את אמא שלי היא הייתה שם, דיברנו לתוך הלילה עד שנירדמתי לה.
אחריי יום, קמתי, אמא שלי אמרה לי שהיא לקחה יום חופש ושהיום היא כל היום איתי. ויצאנו לשופינג קצת. והיא קנתה לאקס שלי מתנה על זה שהוא עזר לי, היא קנתה לו מעיל כזה בפוקס מן, ובערב נסענו שנינו אליו ולא רציתי להביא לו התביישתי חיכיתי לה באוטו. אז היא הלכה והביאה לו את זה היא בעצמה, וממה שהיא מספרת: היא הביאה לו את המעיל והוא נורא התבייש, וכל הזמן הייה עם הראש למטה, אמא שלי הרימה לו את הראש, ואמרה לו מיכל מאוד אוהבת אותך, ואני מאוד אוהבת אותך ומכבדת אותך שלמרות שאתם לא ביחד עזרת לה.
והוא אמר איך אני לא יעזור למישהי שאני אוהב, אני עוד אוהב את הבת שלך, שהיא תפסה אותי ככה עם מישהי הייתה לי מעידה, אבל אני לא יעשה כלום בנדון כי אני יודע שהכאבתי לה, ולא מגיע לי אותה.
כל העיניים שלו נצצו מדמעות אמא שלי אמרה, ומאז שהיא נכנסה לאוטו היא חירפנה לי את הראש, עם זה, אבל אני לא רוצה להכנס לקשר הזה שוב,
בכל אופן אני העיקר אחריי ההפלה, אני לא מאמינה שעברתי את זה.
יום רביעי אני מתגייסת. אני מתרגשת.
אני מרגישה כמו באיזה סרט אדיוטי למדי, איזה כייף שהכל מאחוריי.
ואני רוצה פה להודות עכשיו לכל האנשים שתמכו בי,
קודם כל,
לאמא - שלא חשבתי בחיים שהיא יכולה לתמוך בי ככה, ובאמת אמא יש רק אחת.
לאקס שלי - תודה רבה שסבלת אותי ככה, ואני מעריכה את זה ויודה לך כל החיים.
לחברים ולחברות שלי שתמכו בי למרות הכל, שהתקשרו, שייעצו, שביקרו אותי שהצחיקו אותי,
לירון, מייקל, ורד, מורן, ושירן.
אנשים אני אוהבת אותכם. תודה על הכל.
אני למדתי את הלקח שלי.