לפני שאני מכבה את האור

אוקיי,

אז פתחתי בלוג...

          ופתאום אין לי ממש מה להגיד,

=/

אוףףףף

הימים האחרונים היו כאלה מגעילים..

הכל נהרס,

מהעבודה התפטרתי (וזה היה ממש כסף טוב אגב), השיעורי נהיגה כבר לא משהו (כאין התלהבות),

ומחר יש בן אדם במקום מסויים שממש בא לי לראות אבל אני לא יכולה ללכת (נו מה).

כן כן, אני יודעת , איזה טיימינג לפתוח בלוג אה?

אבל יהיה פסדר...

יש לי מחשב חדש :)

זה משהו....

הווווו, הנה הוא התחבר... מה אני עושה?!

לשלוח הודעה? כה?

מלחיץ' תי.

יאלללללללה מה כבר יכול לקרות.

אני ישלח נו...

לשלוח?

שלחתי.

הוא לא עונה.

עוד לא.

עוד לא...

פאק...

הופה הנה הוא כותב :)

איכסה סתם יבש, "ESC".

באסה...

חשבתי יהיה מעניין

עכשיו סתם יצאתי פוסטמה.

אין אין, למה אנלא חושבת לפני שאני עושה דברים.

(לא שלא חשבתי.. אבל לא מספיק...)

עכשיו זה מציק לי.

דייי! הוא שוב כותב.

"בלהבלהבלהבלהבלהבהבלהבלהלבלה אני רוצה להיפרד ממנה מה את אומרת? "

אומממממממממממממממממממממממגדדדדד

שיווו

בארור שתיפרד ממנה אידיוט!

תיהיה שלי!

ש-ל-י-!

(פחח אנלא יכולה להגיד לו דבר כזה)

אני יגיד ש:

"בלהבלהלבבלהלבלהלבלהלבלהלבלהלבלהלבלה תעשה מה שאתה רוצה בתכלס רואים שאתם לא צריכים להיות ביחד... "

שקופה רצח, זה מה שאני, שקופה.

אבל מאיפה הוא נחת עליי מאיפה?

טוב, אני צריכה להתרכז עכשיו.

ריכוווז.

כבר פה.

מחר מצפה לי יום טוב תאמת,

יום ממש טובבב...

כאילו יהיה סבבה

לפחות יש לי סיבה לשים שעון מעורר סוףסוף.

וגם לצאת קצת מהבית. (לא לשם הוצאת הזבל כמובן).

תחזיקו לי אצבעות =]

ותגיבו קצת זה מעניין אותי....

באמת.

                                                                                                                                  .אודרי.