אני ממש מצטער אבל בימים האחרונים עברו עלי ימים מעצבנים יחסית..
המחשב שלי נדפק... כלומר האינטרטנט ולכן לא עדכנתי הרבה זמן...
לא חשוב מה שרציתי לספר הוא:
אחי אייל ונעמה הגיעו אלינו לבית לישון חמשו"ש (שישי-שבת)
היה ממש כיף במיוחד שאני עומד להיות דוד!
נעמה בהריון והיא אוטוטו בחודש השמיני..!
התינוק יוולד בחודש פברואר אני מזה מקווה שהוא יוולד ב-17 כי זה היום הולדת שלי...
ויש את רוב הסיכויים שככה זה יהיה כי הרופא של נעמה אמר שהוא אמור להיוולד בסביבות ה- 21 לפברואר...
זהו לגבי ההריון!
האוכל בזמן הזה היה כל כך הרבה וכל כך טעים!
אני לא יתחיל לפרט אבל לא חשוב...
יה ממש כיף בסופ"ש!
זהו מקווה שאתם סולחים לי...
*חיבוקי*
חייו של בר...
פרק 5
אז עברנו לגונן.. התחלתי חים חדשים בסגנון שונה....
הייתי באיזה מין בית ילדים באמצע החופש הגדול היתה שם הרכזת חינוך בשם צילה והיה שם המון ילידם יחסית...הכרתי שם ילדה בשם נירית היא היתה
ילדה ממש חמודה!... חשבתי שהיא תיהיה ממש חברת אמת וסיפרתי לה מה עבר עלי במשפחה...
את כל הריבים ואת כל הסיפורים.. וכו'... אז ככה עבר לו יום...
אחרי יום הלכתי שוב לבית הילדים וראיתי שם ילדה חדשה
ביום השני הכרתי את האורגווים: ולנטינה, מקסי משפחה אחת. סבסטיאן, גישה ואלברו משפחה שניה. הלכנו ביחד לבריכה אני קצת התביישתי אבל כולם הסתובבו סביבה וגם אני רציתי אבל ככל שהתקדמתי היא הלכה למים העמוקים יותר... ואני לא ידעתי לשחות אז אני די פחדתי.. אבל בכל זאת הייתי בעמוקים וכמעט תבעתי עד שהתרגלתי ולמדתי לשחות סוף סוף... הכרתי את ולנטינה לעומק והייתי אצלה בבית.. ודיברנו...
יום למחרת הייתי בבית הילדים ופגשתי ילדה הכי מקסימה שראיתי בחיים שלי (ד"א כשאני רושם את זה עכשיו אני ממש בוכה!) קראו לה אדר! נפגשנו ודיברנו אחרי שיצאנו מבית הילדים... והיא הסבירה לי קצת על הקיבוץ ועל הילדים שבו...
טיילנו בקיבוץ והיה ממש נחמד... הכרתי אותה ממש קצת ואת משפחתה יותר נכון היא סיפרה לי עליה... והיא סיפרה לי על ילדה בשם הילה שכטר שהיא החברה הכי טובה שלה!
הלכנו אליה והיה לה שם חולדות ביתיות...! בהתחלה קפצתי כשראיתי אותן אבל התרגלתי ואפילו אהבתי אותם!
היה ממש נחמד וזה והכל היה סבבה באותו יום...
יום למחרת כשהייתי בבית הילדים זה היה יום רגיל.. למרות שצילה התפטרה ובנתיים מחפשים רכזת חינוך חדשה...
כמה שבועות לאחר מכן היה ממש רע!!!!!!!!! פגשתי את נירית! בבית הילדים!
זהו לבנתיים בכיתי כשרשמתי את זה כי היה ממש כיף להיזכר בזה... תודה רבה שנכנסתם אלי בפעם המאה ומקווה שזה יהיה כבר 200!
אוהב אוהב ברצי קרצי!
*חיבוק דוב מוחץ לכל מי שהזכרתי בסיפור!*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברצי קרצי