אני יושבת לי בבית מנגנת על הגיטרה הכחולה, שבכלל לא קוראים לה מיה כי כחולה עם ראש לבן, ולא לבנה עם ראש כחול, אז קוראים לה אלברטו חחח.,

ממ מחר מסיבה לסאפ...שיו כמה היא גדלה לפני יומים היא הייתה קטינה וככה פתאום היא הפכה לחוקית, אבל רק ביום שני, זה פשוט המסיבה ..,

חח אז ניפגש..בשש..,

איזה שבוע ..., הגן שלי הולך ברוורס במקום להתקדם הילדים כאלו חוזרים אחורה , לתחילת השנה, וזה לא טוב, כי הם צריכים להתקדם,

וזה כל כך עצוב לראות את זה , כי אני כל כך אוהבת אותם,

ואם רק היה מותר לי ולא היה אסור פרסום עליהם , אז הייתי מעלה תמונות שלהם כידי שכולם יוכלו להתאב בהם.

אוף צריך לדבר עם אנשים בלייב, בלוג זה בכלל לא כזה כיף, כי זה לא שיחה זה סתם לשפוך במונולוג ואני לא אוהבת מונולגים, כי זה מעפן.

ואנוכי.

ממ אם יש עוד בנות ובנים בשרות לאומי בחינוך , ובה להם לדבר שישארו הודעה בתגובות,

כי ממ חברים שלי בכלל לא מבינים שום דבר ממה שקורה בשנה הזו,

בכל אופן הצטערתי לגלות שאם כמה שניסת להגיד לי שאני טועה, צדקתי, כי אף פעם לא תבין אותי, ולא באמת תיהיה שם, כי עברוך הצבא זה הכל,

 וזה כל את כולכם , חוץ מיב טוב להם יש עוד שנה , עד שהם יאבדו עניין, ביצור עם הפרופיל 24 שבמשך שנה וחצי ילל להם, כמה הוא רוצה להתגייס ושהחיים לא הוגנים,

אבל מה לעשות לכל אחד יש דברים דפוקים, אי אפשר לחיות בחיים מושלמים,

הבעיה שיש כאלה שנראה כאלו זה יותר שחור מוורוד,

למרות שאני ממש אוהבת ורוד ואדום , וצבעים אופטימים.

בכלל נראה לי שאני אופטימית.

זו שנה ממש קשה, למה בית ספר מכין אותך לצבא, וכול השלוש שנים שלך בתיכון עוסקות במה תעשה בצבא, מה ואיך הולך בצבא, אבל שום דבר לא מכין אותך לאפשרות שלא יגיסו אותך, שום דבר לא מכין אותך, למה שתפגוש בחוץ, למה שתפגוש בשרות לאומי.

אני מקווה שאם זה שהשנה הזו היא כל כך, קשה ועם כל כך הרבה משברים בסוף יצא ממנה משהו טוב.

אחרי הכול החלטתי לא לפרוש מהגן הזה, למרות שרצית גי האחרית שלי היא כל כך לא אוהבת, אותי, אבל היא בסדר, לפחות אני מנסה לראות בה רק את הטוב.

ולנטרל את הרע, כידי לשרוד עד מאי, כי היא עוזבת ,

ואני רק תוהה מי הגאון שחשב, על התוכנית הגאונית של מה שקורה במקום הזה, הייתה גננת צעירה שנה ראשונה, ההורים כעסו, ואמרו שזה לא מתאים שהילדים שלהם רגע לפני כיתה אלף יהיו שפן הניסיונות של גננת לא מנוסה,

אז הלכו ופטרו אותה ועכשיו היא גננת משלימה, והבאו גננת שנה ראשונה שלפני זה הייתה מורה , לחינוך מיוחד.,

אבל מה היא בהריון, עכשיו שמו לב גם המרפאה בעסוק בהריון וגם הגננת משלימה של הגן בהריון, וככה שכולם עומדות ללדת באותו חודש בערך, מה שאומר , שכולם עוזבים אותה בערך באותה תקופה,

וזאת גם הסיבה שנשארתי להיות איתם אני לא מוכנה לנטוש אותם.

אבל תוכנית גאונית משו..

מעניין, מה יקרה בסוף השנה.

אני כבר מעכשיו מתחילה לפחד מרגע הפרידה.

פשוט התמכרתי אליהם אל היצאות שלהם, אל הבדיחות שהם הורסים או מתקנים, אל הכול, אל הצחוקים, אל החיוך..אני צריכה לבוא לצלם אותם לכל אחד מיליון תמונות.

טוב נראה לי אני אלך לישון מחר אני קמה מוקדם כי אני נוסעת לאבא.

ממ ראיתי ג'ונו סרט חביב ביותר.